שלטי הגיבורים על ביצה יב.

צ"ע על זה דהא חכמים אוסרין ואולם הכרח לומר כן דהא רבינו פסק פרק המצניע ופרק כל הכלים דכיבוד שרי והוא עצמו תירץ בתשובה כי חכמים דהכא שאוסרין הם ר"י כמו שכ' הר"ן פרק המצניע ומכל מקום הלכה כוותייהו במוגמר ובגדי מקולס והטור פסק כחכמים שאוסרין הכל בין בשבת בין ביום טוב והתוספות והרא"ש נמי אוסרין: והרא"ש ז"ל כתב משמע דאף ר"ג דמיקל לא שרי לכבד אלא בין המיטות וביו"ט אבל כל הבית אסור לכבד כדאיתא בפרק המצניע והתם מסיק על ריבוץ הבית והאידנא דקיימא לן כרבי שמעון שרי אף לרבץ הבית דאין מתכוין לאשויי גומות ופסיק רישיה נמי לא הוי ופסק ר"ח וה"ג דהוא הדין לכבד שרי ולא נהירא דפרק כל הכלים פליגי במכבדות של תמרה רב שרי מכבדות של מילת לטלטל מחמה לצל ואסר בשל תמרה ור"א שרי אף בשל תמרה ופריך במאי עסיקינן אי לימא מחמה לצל בהא לימא רבי אלעזר אף בשל תמרה ומאי קושיא לימא אה"נ דסבירא ליה כרבי שמעון דקיימא לן כוותי' והוה דבר שמלאכתו להיתר אלא ודאי ר' שמעון מודה דאסור כיבוד דהוה לי' מזיז עפר ממקומו אי נמי דחשיב פסיק רישיה טפי ממרבץ ובית המיטות דוקא התירו משום פירורין וביו"ט ולא בשבת ור"ח והלכות גדולות [סבירא להו] דהני תנאי כר' יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור:

ירושלמי מהו להדליק נר של אבטלה פי' נר של בטלה שאין צריך לו חזקיה אמר אסור מתני' פליגי אדחזקיה לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת בשבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר ביו"ט אין תימא (אי) בדבר שיש בהן אוכל נפש אנו קיימינן הא כתיב אך אשר יאכל לכל נפש אלא כן קיימינן בנר של אבטלה אמר רבי אבינא תני תמן ב"ש אוסרין וב"ה מתירין ר' נחום אחוה דר' עילאי בעי קמיה ר' יוחנן אמר לא תיסר ולא תישרי ונרות שמדליקין בבית הכנסת לא מיקרי נר אבטלה דלשם מצוה ולשמחת יו"ט מדליקין אותו ושרי על ידי מתוך כהוצאת קטן ולולב וספר תורה:

לשון ריא"ז ואסור לגלגל כלי שהוא מוגמר מעיו"ט ע"ג בגדי משי וכיוצא בהן מפני שמוליד בהן ריח ומתקנן ביו"ט ומז"ה מתיר להניח מוגמר ביו"ט כדי להריח בו בני אדם ויהנו מריחו ולי נראה שהוא אסור שאין צורך זה הדבר שוה לכל נפש שאינו אלא למעונגין ולמפונקין כמבואר בקונט' הראיות: