שלטי הגיבורים על בבא מציעא מט

בדין מוכר בהמה לחבירו ומצאה טריפה וספק ברשות מי נטרפה דאמר המע"ה דאיתא פ"ג דחולין דנ"ח איכא פלוגתא לפרש המע"ה. הרי"ף בפ' המדיר את אשתו כתב דלעולם כשהוא ספק ברשות מי נולד הטרפות על הלוקח להביא ראיה ל"ש אם כשכבר קבל המוכר המעות מהבהמה מיד הלוקח ל"ש אם לא נתן עדיין הטבח המעות מהבהמה עליו דטבח להביא ראיה שנולד הטריפות ברשות המוכר ואם לא יביא ראיה ישלם דמי הבהמה למוכר אם לא נתנם לו כבר והכי פסק מיי' פ"ב מהלכות מכירה והרא"ש ז"ל וטור חו"מ סימן רל"ב ומרדכי פרק המדיר וכתב שם המרדכי דליכא למהימניה ללוקח כד לא יהיב דמי שיאמר ברשות המוכר נולד המום והטריפות במיגו דאי בעי אמר פרעתיך שהרי אינה טענה ודאית לומר ברשותך נולד המום ודאי א"כ הרי ידע המום קודם לכן ונתפייס וסביר וקביל הלכך לא מהימן לעולם הלוקח בהאי מיגו ע"כ וקשה לי על דברי המרדכי במה שאמר ואם טוען טענת ודאי שאומר ודאי ברשותך נולד הרי סביר וקביל וכו' וכי א"א להיות שזה יתגלה לו עתה ע"י עדים שמצא עתה שמום זה היה בבהמה זו קודם שמכרה לו המוכר והוא לא ידע בההוא שעתא שלקחה וא"כ הדר קושיא לדוכתין לפטריה ללוקח בטענתו במיגו דאי בעי אמר פרעתיך וצ"ע והרשב"א כתב דדוקא אם הטבח נתן המעות למוכר ואח"כ מוצא בו טריפות שלא נודע ברשות מי נולד עליו שהוא המוציא מעות מיד המוכר להביא ראיה אבל אם עדיין לא נתן הטבח המעות ללוקח דהשתא הוי המוכר מוציא מיד הלוקח עליו להביא ראיה וכ"כ מ"מ פ"ב מהלכות מכירה בשם אחרים וכן הביא הרי"ף ז"ל דעת זה ואם טריפות זה שנמצא בבהמה זו הוי טריפות שלא מחמת נקב כגון שנמצאת סרוכה פליגי בה אי אמרינן נמי המע"ה או לאו הרמב"ן ז"ל כתב דגם טריפות שמחמת סירכא הוי מקח טעות ודיני כדין נקובה ורבינו אפרים ובע"ה והרא"ש והטור ח"מ סימן רל"ב כתבו דדוקא טריפות דמחמת מכה וכיוצא בו דאינו מצוי ולא סליק אדעתא דאיניש לאתנויי הוא דשייך ביה דין זה דמקח טעות אבל טריפות דמחמת סירכא דמשכח שכיח ורמו אינשי אדעתיה כיון דלא אתני ודאי אחולי אחיל ולא הוי מקח טעות וקשה לי בין לדברי הרמב"ן בין לדברי הנך רבנן דפליגי עליה דלהרמב"ן היאך יכול לעולם ליפול שיהיה בטריפות סירכא דין מקח טעות הא ליכא שם הוגלד פי המכה שנוכל לומר מקודם שמכרה לו נטרפה וא"ת דהוי ספק והמע"ה היאך יכול מעולם הטבח לברור שסירכא זו היתה שם קודם שמכרה לו זה א"א וא"כ לעולם יצטרך זה הלוקח לעמוד במקח ממ"נ וכן רבנן דפליגי עליה ואמרי דאין טריפות סירכא בכלל מקח טעות ויהבי טעמא למלתייהו משום דשכיחי ומשמע הא לא שכיח שייכא גם הוא במקח טעות והיאך אפשר והלא לעולם צריך הלוקח לעמוד במקחו כאשר פירשתי ממה נפשך מיהו לפי מאי שכתבו הפוסקים גבי גבינות שנעשו מחלב בהמה שנמצאת טריפה דאיתא פ"ק דחולין שכתבו שם דאם היתה טריפה מחמת סירכא שיש לאסור כל מה שנחלב תוך שלשה ימים דסירכא לא נעשית בפחות מג' ימים א"ש דסירכא שייכא במקח טעות להרמב"ן וגם לרבנן דפליגי עליה אי לאו טעמא שכתבו הם דהא כל סירכא א"א שלא נעשית ג' ימים קודם שחיטה כדין הוגלד פי המכה ואם נמצא בה טריפות שאין אנו אוסרין אותה אלא מחמת ספק כתב הרמב"ן דלא הוי מקח טעות דמצי א"ל מוכר ללוקח אייתי ראיה דטריפה היא ואהדרנא לך דכיון שאינן אסורות מדינא דמתני' אלא שהנהיגו בהן איסור מחמת חששא לא בעינא דמנהג הלז יגרום לי הפסד והר"ן והרשב"א [ס"ל] דאע"ג דמספקא פרשי אינשי מיניה אין לך מום גדול מזה וכיון שהמום מבטל מקח כ"ש טריפות אע"פ שאינו אלא מחמת ספק ומקבלתן של גאונים ז"ל ועיין בטור ח"מ סי' רל"ב: