שלטי הגיבורים על בבא קמא ח.

לדברי רש"י נראה דהדין כך הוא דגבי הבהמה חשוב כחצר הניזק הלכך בהמה שהיא ברה"ר ופשטה צוארה ואכלה מעל גבי חבירתה חייבת נ"ש דגבי חבירתה כחצר הניזק הוא ושן כי אורחיה בחצר הניזק חייב נ"ש. וכן אם היתה קופתו מופשלת לאחוריו ופשטה צוארה ואכלה ממנו חייבת נ"ש דקופתו חשוב כחצר הניזק וכי אורחיה בחצר הניזק חייב נ"ש אבל אם קפצה הבהמה ואכלה מעל גבי חבירתה או שקפצה ואכלה על צוארה לאו אורחיה בכך לקפוץ והלכך תולדה דקרן הוי וחייבת ח"נ ותו לא וכן אם קפצה ברה"ר ואכלה לאו תולדה דשן היא לפוטרה ברה"ר אלא תולדה דקרן הוי וחייב ח"נ כן נראה בעיני שיטת רש"י דאיהו מפרש דכל קופצת הוי שינוי אכן מפרשים אחרים השיגוהו כמ"ש הנ"י בשם הריטב"א להדיא ודברי בעל המאור שהביא הרא"ש מסכימין לפירש"י ז"ל אלא שצריך פירוש לדברי בעל המאור כדי שלא תקשי עליו כמו שאמר דכל גבי חבירתה חייבת בין קפצה בין שעמדה וכיון דלדידיה קפצה הוי שינוי היאך משוה תשלומי קפצה לתשלומי עמדה ואמר בין כך ובין כך חייבת דמשמע שחייבת נ"ש וכדי לתרץ האי קושיא נאמר דהא דכתב בעל המאור ז"ל דבין קפצה ובין עמדה חייבת ר"ל כל גבי חבירתה חייבת בין קפצה בין עמדה אלא שבקפצה הוי שינוי ואינו חייב רק ח"נ ובעמדה דהיינו כי אורחיה חייב נ"ש וברה"ר ממש עמדה פטורה דהיינו אורחים קפצה חייבת ח"נ דהוי שינוי כן נראה בעיני גם דברי הרמ"ה שהביא הטור ח"מ סי' שצ"א צריכין פירוש כי היכי דלא תיקשי ליה במה שכתב דאפי' בלא קפצה חייבת בשאכלה מעל גבי חבירתה דמשמע דקפיצה הוי טפי אורחיה מלא קפצה והדר אמר וברה"ר משלם מה שהזיקה ואי הוי אירחיה היאך משלם ברה"ר הרי שן ברה"ר פטור כי אורחיה ואת"ל דס"ל להרמ"ה דקפצה הוי שינוי ולכך מחייב ברה"ר א"כ מאי אפי' בלא קפציה דקאמר ותו אי הוי שינוי אמאי משלם ברה"ר כל מה שהזיקה והא קרן ח"נ משלם ותו לא. הלכך נראה לפרש דה"ק אכלה ברה"ר מעל גבי חבירתה או מתוך קופה המופשלת מאחוריו חייבת דסד"א דלהוי פטור משום דשן ברה"ר פטור הלכך אשמועינן דחייבת ולא תימא דחייבת דקאמר מיירי כשאכלה שלא ע"י שינוי ובחצר הניזק דהיינו כשקפצה דזה אינו אלא אפי' לא קפצה אלא שאכלה כדרכה חייבת משום דגבי חבירתה חשיב כחצר הניזק ושן בחצר הניזק חייב בכי אורחיה והיינו אפי' דקתני ונקיט במלתיה אבל ברה"ר ממש אם קפצה ואכלה משלמת כל מה שהזיקה וזה כי הקיפוץ אע"פ שהוא אורחיה מ"מ כל שאינה יכולה להגיע וליקח הפירות בלא קפיצה אז חשוב ההוא מקום שצריך שתקפוץ שם ליקחם כחצר הניזק ממש והלכך משלם כל הנזק דשן בחצר הניזק משלם נ"ש כי אורחיה אבל אם יכולה היא ליקח ברה"ר בלא קפיצה אז אינו משלם אלא מה שנהנית דאז ודאי חשיב כרה"ר כיון שאינה אוכלת מע"ג הבהמה והרא"ש נמי בשיטה זו אזיל אלא דפליג עם הרמ"ה ז"ל במה שאמר הרמ"ה דאם אכלה מעל גבי חבירתה ברה"ר דגבי הבהמה חשיב כרשות הניזק אפי' לא קפצה. ולהרא"ש דוקא אם קפצה חשיב רשות הניזק גבי הבהמה ולא בע"א ומש"ה החזיק דברי רבינו ז"ל וכתב דהפסק כך הוא בדברי האלפס ז"ל דהיתה מהלכת ברה"ר ופשטה צוארה ולקחה פירות מע"ג חבירתה חשיב כרה"ר ואינו משלם אלא מה שנהנית אבל אם אינה יכולה להגיע וליקח הפירות מע"ג חבירתה אא"כ תקפוץ ותקחם אז חשיב כחצר הניזק ומשלם נ"ש וכן כל כיוצא בזה. כגון שהיו פירות מונחים ברה"ר במקום שא"א לה ליטלם אא"כ תקפוץ חשיב כחצר הניזק וכן אם היו פירות מופשלין מאחוריו בקופה בענין שא"א לה ליטלם אא"כ תקפוץ חשוב כחצר הניזק ואם אפשר לה ליטלם בלא קפיצה אז חשוב כרה"ר גמור וה"נ סבר מיי' פ"ג מהל' נ"מ כדברי הרא"ש ורבינו ז"ל והרמ"ה ז"ל וס"ל דקפצה היינו אורחיה וגם הקיפוץ עושה כאילו הוא בחצר הניזק הגם שהוא ברשות הרבים: