שלטי הגיבורים על בבא קמא ה.

רש"י פי' הטעם דעל בניהן ובנותיהן אין שמין משום שמתביישין להביאן לב"ד ומחלי אהדדי והוי כאילו נתנום להן במתנה גמורה וכיון דהטעם הוא משום שמתביישין להביאם לב"ד יש חילוק בין בגדי חול לבגדי שבת ויו"ט דדוקא בגדי חול אין שמין משום שא"א לשומן בע"א אם לא יביאו הבנים והבנות לב"ד וכיון שמתביישין על זה ודאי הוא דמחלי אהדדי אבל בגדי שבת ורגל שיוכלו להביא הבגדים בב"ד שמין אותם ולפי טעם זה כיון דבגדי חול אין שמין אותם משום דמחלי אהדדי והוי כי מתנה כתב הר"ן בשם ההלכות דמהא שמעינן להיכא דיהיב חד מן האחין וכו' אבל מבגדי שבת נראה דאין להביא הראיה בהיפך ולומר כי היכי דבגדי שבת דיהיב א' מהאחין לבניו ולבנותיו וחזו האחרים ושתקו מ"מ לא הוי מתנה הכא נמי מאן דיהיב מתנה לאחר והאחין שתקו לא הוי מחילה. דזה אינו ראיה דהתם גבי בגדי שבת ויו"ט יהיב האחד לבניו ואחרים שתקו יש לתלות שתיקתן בדבר ולומר דשתקי משום דידעי דמ"מ מה שזה לוקח לוקח מחלקו דבשעת חלוקה ישומו אותה והוי כמו השאלה דבהשאלה לא קפדי אהדדי אבל אם חד מינייהו יהיב מתנה לאחד מן השוק והאחרים שתקו אין לתלות שתיקתן בשום דבר אלא דודאי מחלי והוי מחילה. והוי דומיא דבגדי חול דיהיב חד מינייהו לבניו ובנותיו והאחרים שתקו דודאי אין דבר במה לתלות שתיקתן אלא לומר דמחלי לגמרי והר"ן כתב בשם הרמ"ה דטעמא מאי מה שעל בניהם ובנותיהן אין שמין וכו'. ומעתה כיון דגבי מקדיש נכסיו אין לו בכסות אשתו ובניו בין בבגדי שבת בין בבגדי חול ה"נ הכא דאין שמין לא בגדי שבת ולא בגדי חול וגם אין ללמוד מכאן ראיה דאחד מהאחים הנותן מתנה לא' מן השוק שקנה המקבל דלימא דהאחרים מחלו דתו ליכא האי סברא. מיהו מהר"ם ס"ל דודאי גבי מקדיש נכסיו אין לו בכסות אשתו ובניו לא בבגדי חול ולא בבגדי שבת ומ"מ ס"ל דהכא גבי חלוקה שמין בגדי שבת ולא בגדי חול והולך לשיטת רש"י לפרש הטעם שאין שמין מה שעל בניהן משום שמתביישין לבא לב"ד. ולדעת זה דרש"י נטה הרא"ש וטור ח"מ סי' רפ"ח ומרדכי שם ומיי' פ"י מהל' נחלות וסמ"ג עשין צ"ו. ומיהו אם היה אפשר לומר דגם גבי מקדיש נכסיו דוקא בבגדי חול אין לו אבל בבגדי שבת יש לו נמצא דלא פליגי הרמ"ה והני פוסקים וצ"ע: