שלטי הגיבורים על בבא קמא מד
Shiltei HaGiborim on Bava Kamma 44b · שלטי הגיבורים על בבא קמא · free full Hebrew text
Open in the reader →רש"י ז"ל כ' דמשביעים אותו היסת שאינו יודע שהלוהו מעולם דלא עדיף שמא מברי דהא אי נמי הוה טעין ברי אין לך בידי כלום הוה משביעין ליה היסת דס"ל לרש"י דמשביעין היסת אפי' כי ליכא דררא דממונא וכ"כ הרי"ף ז"ל ומיי' פ"ק מהל' טוען ונטען וסמ"ג עשין צ"ה והרא"ש שם וטוח"מ סי' ע"ה דמשביעים ליה היסת שהוא כדבריו שאינו יודע שהוא חייב לו והוסיף הטור לומר דאפי' אם כשתבעוהו תחלה טען טענת ברי ואומר אין לך בידי כלום וחייבוהו לישבע היסת וכשבא לישבע חזר בו ואמר איני יודע אם הלויתני אם לאו כדי להקל בשבועתו וליפטר בשבועת איני יודע שומעין לו ונשבע שאינו יודע אם הלוהו אם לאו ונפטר ואין כאן טוען וחוזר וטוען והתוס' שם והנ"י והגהת מיי' פ"ק מהל' טוען ונטען וסמ"ג עשין צ"ה ותשובה למיי' סוף ספר משפטים סי' ל"ז כתבו בשם רב האי ור"ת כי מן הדין אין להשביע היסת רק היכא דאיכא דררא דממונא כגון דאמר מנה לי בידך א"ל הן למחר א"ל תנהו לי נתתיו לך דהשתא איכא דררא דממונא בינייהו אז משביעין אותו אבל אם אמר מנה לי בידך אין לך בידי או איני יודע אם יש לך בידי בכה"ג לא עשביעים ליה כלל היסת מ"מ אמר רב האי דאע"פ דאין שם דררא דממונא שהוא כופר הכל הגם דאין משביעין היסת ומיהו היה משמתינן ליה אם לא יודה האמת שיהא בשמתא ור"ת לא היה מוחה ביד הדיינין אם היו משביעין היסת היכא דליכא דררא דממונא אלא שהוא לא היה רוצה לעשות מעשה להשביע וכתוב בהגהת מיי' פ"ק מהל' טוען ונטען וז"ל שוב ראיתי בתשובת מורי רבינו ז"ל שר"ת חזר בו בסוף ימיו ובתשובות למיי' סוף ספר משפטים סי' ל"ז. כתוב בשם ריב"א ז"ל דהכל תלוי לפי ראות עיני הדיינים הן לחיוב הן לפטור והאריך שם והר"ר ישעיה כתב דבשבועת היסת צריך כפירה שני מעין דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון אבל רב האי כתב שמשביעין אותו אפי' על ש"פ וכ"כ הטור והא דאמרי' דהאומר לחבירו מנה לי בידך וא"ל הן למחר א"ל תנהו לי וא"ל נתתיו לך דחייב שבועת היסת לכ"ע לא הוי לכ"ע רק היכא דבההודאה דאתמול היה שם עדים ואין יכול עתה לכפור אבל אם כשאמר לו אתמול הן לא היה שם עדים או שהודה אתמול שחייב והשתא טוען פרעתי ולא היה שם עדים בהודאה איכא פלוגתא התוס' שם פ' הגוזל בתרא כתבו דר"י שמע וראה לר"ת לחייב שבועה אפי' ליכא עדים בהודאה דהוי שפיר דררא דממונא ור"י כתב מדידיה דלפי פשט ההלכה לא חשיב דררא דממונא אא"כ היה עדים בשעת ההודאה דאתמול דאין יכול השתא לכפור לא הלויתני מעולם וצריך שיטעון פרעתי: