שלטי הגיבורים על בבא קמא כט.

לפי דברי מיי' פ"ב מהל' גניבה אין חולוק בין קדשי מזבח לקדשי בדק הבית דבכלהו גנב והקדיש לאחר יאוש וטבח פטור מתשלומי ד' וה' וכן האריך שם מ"מ לבאר דבריו מיהו כתב מ"מ שהרי"ף ז"ל השמיט ברייתא דגנב והקדיש וכו' ואינו כן כי בכל הספרים שלנו הביאה הרי"ף ז"ל וניכר שהוא מהא דכתב הרי"ף שם בעצמו דאין הברייתא עיקר אלא המשנה אלמא שהביאה בהלכותיו והתוס' שם והרא"ש פסקו דדוקא בקדשי המזבח הוא דאמרי' גנבו לבסוף הקדיש ואח"כ טבח פטור מתשלומי ד' וה' דודאי שם בעלים עלייהו דצריך לשחוט לשם בעלים אבל קדשי בדק הבית יצאו מרשות הבעלי' לגמרי ואין נקרא עוד שם בעלים עליו והלכך חשוב כאילו מכרו בשהקדישו לבדק הבית וחייב משום שהקדישו בתשלומי ד' וה' וכן כתב הר"ן שם והתוס' שם ליישב דאתו שפיר אף נמ"ד יאוש כדי קני דכיון דלא נקרא שם בעלים עליו אפי' הקדיש לפני יאוש הוי קדוש דכי היכי דלמ"ד דיאוש כדי קני מחייב הגנב במכירה קודם יאוש אע"ג דלא אהנו מעשיו דהא לא מייאש זה וחייב להחזירו בעין ולא חל המכר ה"נ מחייב בהקדש קודם יאוש כיון דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. הנ"י שם וטוח"מ סי' א' כתבו בשם הראב"ד ז"ל שבזמן הזה שאין דנין דיני קנסות וקי"ל דאעפ"כ אי תפס לא מפקינן מיניה אם קדם הלה והודה הרי הוא פטור ואפי' כדברינו שפער עצמו מכלום כמו שכתוב לפנינו ובשם הרמב"ן ז"ל כתבו דזה אינו שכשם שהראב"ד אומר שאין מקבלין עדות לקנסות בזמן הזה כך הודאתו אינו כלום דלא הויא הודאה אלא בב"ד והאידנא ליכא ב"ד מומחין וה"ל כמודה חוץ לב"ד שאין נפטר מן הקנס הלכך אם תפס לא מפקינן מיניה ובין תפס מקמי הודאה או אחר הודאה וכן פסק הטוח"מ סי' שמ"ח מדידיה כדברי הרמב"ן ז"ל והיכא שגנב ומכר השור חוץ מקרניו או גיזותיו דהוי דברים שאינן ניתרין עמו בשחיט' איכא פלוגתא אי הוי שיור אי לא מיי' פ"ב מהל' גניבה פי' דלא הוי שיור וחייב בתשלומי ד' וה' והרא"ש כתב דהוי שיור ופטור מתשלומי ד' וה' וכן פסק הטוח"מ סי' ש"נ וכן נראה דעת הרמ"ה ז"ל שהביא שם הר"ן: