שלטי הגיבורים על בבא בתרא פ:

כתב ריא"ז ואם היו שוים בשילוש יכתבו סימן כגון שכותבין פלוני הארוך פלוני האדום וכיוצא בהם ואם כתבו שטר על אותו שאינו כהן יכתבו פלוני הישראל ואם כתבו סתם הרי זה ספיקא בידי אם יש לפרש הסתם על אותו שאינו כהן או יש לומר שעל הכהן כתוב סתם שהרי אם לא היו שמותיהן שוים גם על הכהן ראוי לכתוב סתם כמבואר בקונטרס הראיות ונראה בעיני שראוי לילך בזה אחר המנהג שאם דרך המקום לכתוב על הכהן שהוא כהן וזה כתוב סתם דברידוע שעל אותו שאינו כהן נכתב ואם אין שם אחר אלא זה שהוא כהן אינו יכול להשמט ולומר שלא כתבו עליו:

גבי ערבות נראה פשוט פ' הגוזל קמא דראובן שבא להלוות מעות לשמעון ושאל ללוי עליו אם הוא אמיד וראוי להלוות לו וא"ל לוי שהוא טוב ואח"כ נמצא ששמעון לא היו לו נכסים ונאבדה ההלואה אם אמר לו ראובן לשמעון חזי דעלך קא סמיכנא חייב שמעון בכל ההפסד אבל אם לא אמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא פליגי כפי מה שכתב שם הגהת הרא"ש בשם רבינו יואל חייב שמעון בכל ההפסד אפי' לא אמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא ולדברי רבינו אפרים אינו חייב שמעון בזה ההפסד הואיל ומצי משתמיט מלהלוות לו אלא שנראה מדבריו דאי אמר ליה חזי דעלך קא סמיכנא חייב שמעון באותו ההפסד וכן הדין בראובן שבא ליקח משכון והראהו לשמעון וא"ל שהוא טוב כמו שכתוב שם בהג"ה להדיא ונמצא שהוא רע ומ"מ היכא שהראה המשכון ולקחו פטור הלוה מן ההפסד ההוא שמגיע למלוה במשכון ההוא דכיון דהראהו מסתמא כדי לפטור הלוה מן ההפסד הראהו ואין לו למלוה דין רק עם מי שהראהו לו: כתב ריא"ז נטל זה המעות בידו מיד המלוה ונתנה ללוה אין לו למלוה על הלוה כלום אלא [על] זה שנטל המעות מידיו ונראה בעיני שזה דינו כנושה בחבירו וחבירו בחבירו ואע"פ שאמרו שמוציאין מן הלוה השני ונותנן לנושה כל זמן שהנושה יכול לגבות מן הלוה הראשון שלוה ממנו אין לו לנושה על הלוה השני כלום כמבואר בקונטרס הראיות:

גבי הא דאמר לא יתבע מהערב תחלה כתב רב נחשון גאון אמר הערב תנו לי זמן ואביאנו לב"ד אי ידיע היכן הוא יהבינן ליה זמן כשיעורן דא יתי ואי דלא ידיע יהבינן ליה זמן ל' יום ומשיביאנו לב"ד יפטר הערב עד שישבע הלוה שאין לו מה לפרוע הביאו ערב שבת בין השמשות ובמוצאי שבת ברח לא נפטר הערב וכל זמן שלא בא הלוה יכול הערב לטעון לא אפרע לך עד שתביא ראיה שלא פרעך ואם התנה המלוה עם הערב שיהיה נאמן לומר כל זמן שלא פרעו הכל לפי תנאו ואם אמר המלוה ממי שארצה אפרע כתב הרב יוסף הלוי שיכול ליפרע מן הערב תחלה אפי' אם יש לו נכסים ללוה אבל ר"ת פי' אע"פ שאמר ממי שארצה אפרע לא יפרע מן הערב תחלה כל זמן שיש קרקע ללוה אפי' היא זיבורית אלא היו כותבין אדרכתא על נכסי הלוה ומורידין אותו לנכסיו אפי' אם היו משועבדין גובה מהלקוחות קודם שיגבה מן הערב אבל אם אין ללוה קרקע ידוע אז יתבע הערב וא"צ לחזר אחר הלוה אולי יתן מטלטלין דלהכי מהני מה שהתנה ממי שארצה אפרע דמספיקא לא מטרחינן ליה לילך אחר הלוה וכן כתב הרא"ש ואם אמר בפירוש ממי שארצה אפרע תחלה * צ"ל ודאי יכול לתבוע לערב תחלה ואפי' יש נכסים ללוה והראב"ד כתב שאפי' אמר בפירוש ממי שארצה אפרע תחלה לא יתבע כו' כ"ה בטוח"מ סי' קנ"ט. לא יתבע לערב תחלה אם יש נכסים ללוה והרא"ש כתב כסברא ראשונה: כתב ריא"ז ונראה בעיני שאם היה כתוב בשטרו שיהיה לו רשות לטרוף ולמשכן מנכסי הלוה עד שיגבה חובו הכל לפי תנאו ויכול לטרוף מנכסי הלוה אע"פ שלא תבע הלוה תחלה: