שלטי הגיבורים על בבא בתרא עח

והא דאמרי' דמי שבא ואמר שאבד שטר חובו אין חוזרין וכותבין כתב הרא"ש בתשובה ע"כ אין לב"ד לכתוב העתקת שום שטר אם לא שיראו שיש בו צורך כי ההיא דנמתק שטר חובו ואם כתבו לאדם תופס שטר ובא לפני ב"ד אין ב"ד דנין בו עד שיוציא גוף השטר אם לא כתבו בו שנים למה עשו שטר אחר כי ההיא דנמחק שטר חובו וכיוצא בו כגון שידוע לעדים שאבד אבל אין ידוע לעדים לא יכתבו לו ובתשובה אחרת כתב אפי' נאבד בעדים אין כותבין לו דשמא ימצאנו אלא א"כ העדים מעידים שנשרף ואפי' לפי זה כתב אם היה ביד אחר ונאבד משם בעדים כותבין לו אחר דליכא למיחש שמא ימצאנו כיון שלא היה בידו כתב מיי' הורו רבותי אפי' היה החוב לזמן ועדיין לא הגיע הזמן הואיל וכתבו לו שטר ואין בידו השטר והלה טוען פרעתי נאמן ונשבע היסת שפרעו שאנו חוששים שמא פרעו ולפיכך קרע השטר וכן הורו רבותי שאפי' השטר יוצא מתחת יד אחר והלוה טוען ממני נפל אחר שפרעתי אע"פ שהוא בתוך הזמן נשבע היסת ונפטר שכיון שאין שטר ביד המלוה אין כאן חזקה ע"כ. כתב בעל התרומות יש מהמורים שהורו אם הלוה במדינת הים והמלוה חושש שאם יוליך שטרו בידו שמא יאבד לו בדרך בא לב"ד וכותבין לו אחר והוא מניח שטרו ביד ב"ד זה שבעירו וב"ד שבמקום שהלוה שם יודיעו לב"ד שבמקום המלוה דהוא נפרע מחובו וקורעין השטר הראשון שבידם ואם נאבד השטר כשהוא הולך למדינת הים וידוע זה בעדים הולך לפני ב"ד ומחזירין לו השטר אבל על דרך אחרת אין מטפיסין שט"ח. פשוט פ' הגוזל קמא דף צ"ח דעדים שראו אחד ששרף שט"ח של חבירו וידעו באותו שטר כמה היה סכומו וקיומו אע"פ שהעדים שראו השריפה אין אלו העדים החתומים בשטר מ"מ יכתבו אלו העדים שטר א' למלוה ולא שייך הכא למימר מפיהם ולא מפי כתבם דעדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד דמי ונעשה כאילו מעידים עדים האחרונים דהיינו העדים שראו השריפה דאינו פסק דין שנתחייב פלוני לפלוני כך וכך ממון וחשיב שטר זה כאילו הוא השטר הראשון וגובה בו מזמן הראשון. מיהו אם העדים שראו את השריפה לא ידעו סכומו של שטר זה וזמנו אין כותבין אותו רק אם העדים שראו את השריפה הן הן עדים שחתומים בשטר ההוא וידעי בשריפתו ורצו לכתוב שטר אחר וכי ליכא עדים דידעי סכום השטר וזמנו אין בעל השטר נוטל בשבועתו דלא עשו תקנת נגזל בכה"ג כך כתב הרא"ש: כתב ריא"ז ומז"ה ביאר שאם לא הספיק אדם להראות שטרו בב"ד עד שנמחק ואבד והעדים מעידים על מה שהיה כתוב בו והיו מכירין כמו כן החתימה על פיהם שטר זה קיים וכשר לגבות בו אבל אין רשאין העדים לכתוב השטר אלא בב"ד שאין השטר ראוי להתקיים אלא ע"י ב"ד שקיום שטרוח צריך ג' ואפי' עדי השטר עצמן אינן רשאין להעתיקו ולכתבו פעם שניה ואע"פ שקורעין הראשון לפי שהעדים שעשו שליחותן אין חוזרין ועושי שליחותן פעם אחרת ואין תקנה אלא להעתיקו בב"ד כמו שכתבנו: