שלטי הגיבורים על בבא בתרא עה.

בעניני קיום המחקים כתב ר"ת צריך לכתוב קיום המחקים והתלויות קודם שיכתוב וקנינא לפני שיטה אחרונה דאל"כ אין למדים מהם והרא"ש כתב האידנא נהגו לכתוב קיום מחקין ותלויות אחר וקנינא לפי שהורגלו עתה לכתוב בכל השטרות שריר וקים וא"א לזייף ולמדין משיטה אחרונה וא"צ להחזיר מענינו של שטר מש"ה שטר שאין בו שריר וקים פסול שאם יחתמו בלא שריר וקים ימחקו למעלה חובתו ויכתוב על המחק מה שירצה ויקיימנו בשיטה אחרונה ולפי זה היה נראה לפסול אם כתב בו ב' פעמים שריר וקים דשמא אחר קיום הראשון זייף פעם וקיימו שנית אבל הרב ר' יהודה ברצלוני כתב פשוט כיון שעדיו מתוכו כתבינן שפיר שריר וקים טובא ואם לא החזיר מעין השטר בשיטה אחרונה כתב הטור שהוא פסול שכל שטר שאינו עשוי כתיקון חכמים פסול אפי' אין בו חשש זיוף וכן הרא"ש פוסל כל השטר והרמב"ן כתב דאינו פסול רק שיטה אחרונה לבד שאין למדין הימנה ולא כל השטר: שאלה שטר שיש בו מחק ושכחו העדים ולא קיימוהו בסוף השטר וכתבו שריר וקים וחתם הא' וקודם שיחתום העד השני מצאו שלא קיימו המחקים הודיעני מה תקנה יש בו כי שמעתי שיכולין לכתוב אחר חתימת העד הראשון אנחנא סהדי חתימנא על שטרא דנא דכתיב ביה מחקא כך וכך ואחר יחתום העד השני ולא ידעתי ראיה לזה הודיעני הלכה למעשה: תשובה תחלת כל דבר אודיעכם תקנתו של שטר זה הלכה למעשה אם יצטרכו לכך יכתבו אנחנא סהדי לבתר דחתים חד מיננא עד שלא קיימנו כך וכך מחקים דאית ביה קיימנוה כדחזי והכל שריר וקים ויחזרו ויחתמו שניהם אבל מה ששמעת שאע"פ שלא חזר הראשון לחתום כשר והוא שיכתבו בין סהדא לסהדא בשמי שמעתם שאמרתי על מעשה שהיה שחתם הא' ונמצא שלא קיימו גרדין וביני חיטין דאית ביה ובעל השטר על הדרך ולא יכול להתמהמה עד שיכתבו שטר אחר ואמרתי אני שיכולים לכתוב ולקיים הכל ושיחתמו העדים אחר כן ושיזכירו קודם חתימתן מה שאירע והגרדים וביני חיטי שיש בשטר פלוני ובשטר פלוני ואח"כ יחתמו וכמו שכתבתי לכם למעלה: עוד שאפי' לא יחזור השני לחתום כשר וכיצד יעשו יכתבו בין סהדא לסהדא אנחנא סהדי חתימנא לתתא על שטרא דנא דאית ביה גרד כך וכך בשיטה פלונית ויחתום השני אחר כן ודייקנא לה מדגרסי' בריש פ' גט פשוט הוא על הנייר ועדיו על המחק כשר ואמאי ליחוש דלמא מפיק ליה לעילא וכתיב מאי דבעי והוה ליה הוא ועדיו על המחק ואידי ואידי נמחק פעם אחד דקא מכשרא ופרקינן דכתבי הכי אנחנא סהדי חתימנא על מחקא ושטרא על ניירא ואקשי' דכתבי היכא אי תתאי גאיז ליה אי עילאי מחיק ליה דכתבי' בין סהדא לסהדא ואקשי' תו אי הכי אימא סיפא הוא על המחק ועדיו על הנייר פסול אמאי נכתוב הכי אנחנא סהדי חתימנא על ניירא ושטרא על מחקא סוף סוף מחיק ליה שטרא וכתיב מאן דבעי אלמא הוא על הנייר ועדיו על המחק כי כתבי בין סהדא לסהדא אע"ג דלא חתים ליה אלא חד לבסוף כשר ולא חיישי' למימר דלא מסהיד על כך אלא חד סהדא וחד סהדא לאו כלום הוא דהא קא מסהיד האי בתרא מיהא דתרוייהו הוזקקו לכך וכתבו כן ולולי שהיה כן לא היה הוא מעיד כן וחותם דלא תימא דחד סהדא הוא ולא מהימן דחד סהדא ודאי מהימן דבר תורה דקם הוא לשבועה מיהא וממונא נמי מפקינן אפומיה לפעמים כענין נסכא דבי ר' אבא ואפי' בערוה החמורה הא אמרה תורה עד אחד לאחר קנוי וסתירה ולא אמרן חד סהדא שקורי משקר וכיון שכן אף הנדון לפנינו שפיר דמי דכותב וא"ת אינו דומה דהוא על הנייר ועדיו על המחק כי כתבי הכי הרי הוא כאילו הראשון נמי מעיד כן דכיון דחתם הוא על המחק סתמא דמלתא לא חתם אלא על דעת שכתוב הוא וחבירו השני כן בין שיטה לשיטה דאי לא היאך חתם הוא על המחק שלא כדין אבל כאן מאן לימא לן שהיו מחקין ותלויין אלו בשעה שחתם הוא דלמא לא וסהדא בתרא לחודיה הוא דמעיד כן ומשוי ליה שטרא ולא מהימן הא ליתא דאי משום הא היכי מקשי' מסיפא דהוא על המחק ועדיו על הנייר פסול אמאי נכתוב אנחנא סהדי חתימנא על נייר ושטרא על מחק ומאי קושיא דשאני התם דסהדא קמא מעיד וחתים אמחקא ואי לאו דעתיד למיכתב ולאסהודה דתרוייהו חתמי אמחקא ושטרא אניירא אף הוא לא היה חותם אמחקא וכדאמרן אבל הכא דלמא כשחתם הוא אניירא שטרא נמי הוי אניירא וסהדא בתרא הוא דקא מסהיד על כך והאי סהדא שקורא משקר אלא נראה ודאי דל"ש זו שאמרתי להלכה אבל לא למעשה וכבר נחלקו עלי קצת מחכמי הדור בדברי פה ובלי נתינת טעם וראיה אלא שהיה הדבר חדש בעיניהם: