שלטי הגיבורים על בבא בתרא עד.

בדין לוה ולוה ואח"כ קנה כתב מיי' שאין בהם דין קדימה ומי שקדם וגבה מהם אפי' קרקע אין מוציאין מידו וכ"כ ה"ר יונה וכתב ומיהו דוקא שגבה בב"ד כגון שהגביהוהו ב"ד קודם שידעו שהיה שם חוב אחר אבל אם מעצמו גבה אפי' ע"י שומא דליכא למימר מאן שם לך מה שגבה לא גבה וכתב הרא"ש נראין דבריו במקרקעי אבל במטלטלי מה שגבה גבה אפי' שגבה מעצמו והיכא שכתב לו דקנינא ודעתיד אנא למקני וקנה ומכר ושעבד לו מטלטלי אגב מקרקעי כתב הרא"ש בתשובה על ששאלוהו בדיין שדן דין קדימה במטלטלי שמכר או משכן הלוה מדינא דגמ' וגם מכח המנהג כי ביררו שהדיין שהיה דן בעיר הוציא פעמים מטלטלין שמכר הלוה ונתנם למלוה בחובו והשיב ודאי מדינא דגמ' יש למטלטלין דין המקרקעי לכל דבר לגבותם מן הלקוחות ויש בהן דין קדימה ואף אם היו ללוה שטרות על האחרים ונתנם או מכרם לאחר המלוה גובה אותם דשטרי בכלל מטלטלין הן ומשעבדי אגב מקרקעי כמו שאר מטלטלין אמנם מיום בואי לארץ הזאת תמהתי על כי ראיתי שכותבין בשטרות שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי שא"כ אין לך אדם שקונה חפץ מחבירו ורציתי לבטלו ואמרו אע"פ שכותבין כן בשטרות כבר נהגו בארץ הזאת שאין מגבין לבע"ח ממטלטלי שמכר או שנתן הלוה מפני תקנת השוק על כן לבי נוקפי כי מאחר שידוע הוא שפשט המנהג בכל הארץ שאין מגבין לבע"ח ממטלטלין של לוקח שאם היה מקום שלא פשט בו המנהג ראוי היה שבאותו מקום לא יקנה אדם מחבירו שום חפץ כ"א בשטר ובאחריות כמו קרקע והיה הרגש גדול בדבר כי ריב זה היה נמצא בכל יום כמה פעמים והיה הדבר ידוע לכל בני העיר גם מתוך דברי הדיינים מוכח שידוע להם שפשט המנהג בכל הארץ אלא שראו לומר אחר שעשה מעשה הדיין המוקדם והוציא מטלטלין מיד הלוקח ונתנו למלוים זו היא ראיה שלא פשט המנהג בעיר ההיא ואני אומר שזו אינה ראיה שמא הדין ההוא דן דין תורה ולא שם אל לבו המנהג ההוא שאילו לא פשט המנהג היה המנהג ידוע לכל בני העיר על כן אבי אומר שאין להוציא המטלטלין. מיד הלוקח עד שיתברר בודאי בירור גמור שלא פשט המנהג שמה שאם לא פשט שם רבו דינין בכל יום בנידון זה וביאר עוד בתשובה אחרת אע"פ שהדין בשאר מטלטלין כן אם היה ללוה שט"ח על א' ומכרו בע"ח גובה ממנו דטעמא שאין גובין ממטלטלין שמכר משום תקנת השוק אבל בשטרות לא שייך תקנת השוק דלא שכיח ועוד שלא יצא השטר מרשותו לגמרי שעדיין נשאר בידו כח למחול השטר הלכך חשיב שפיר ממונו לגבות בו הימנו בע"ח חזר השואל ואמר לו שא"א לו לברר המנהג כיצד נהגו ועל זה השיב לו סבור הייתי שא"א שלא תוכלו לעמוד על המנהג לכן כתבתי שאין להוציא מיד הלוקח עד שיתברר המנהג וכיון שכתבת שא"א לברר אם פשט המנהג שם שלא להגבות לבע"ח ממטלטלין משועבדים אלא אדרבה אירע מעשה פעמים שהגבה הדיין ממטלטלי משועבדים אומר אני כיון שאין בירור למנהג יעמוד הדבר על ד"ת ויגבו לבע"ח ממטלטלי הידועים שקדמו ללוה קודם החוב שלוה ע"כ: