שלטי הגיבורים על בבא בתרא מג:

בהגבהה כתב סמ"ג פירש"י שצריך שיגביה ג' טפחים שיצא מתורת לבוד ורבינו יעקב שרי בהגבהת טפח כמו שמצינו בשתוף מבואות דרבנן כל דבר שדרכו להגביה או למשוך משמשך או הגביה או שנמסר לו קנה אע"פ שלא נתן המעות ופי' הרמב"ם בספ"ג מהל' מכירה שאפי' משוי גדול של פשתן או של עצים שאינו יכול להגביהו נקרא דבר שדרך להגביהו שאפשר להתיר האגד ולהגביהו כל עץ ועץ לבדו ואינו נקרא דבר שאין דרכו להגביה אלא כמו משוי של פלפלין או אגוזים ושקדים וכיוצא בהם והוא גדול שאין א' מהם יכול להגביהו ואם יתירוהו יהיה בו טורח גדול ויראה כיון שהוא משוי כבד נקנה במשיכה שלא הצריכוהו להגביהו ולהתירו אחד אחד:

פשוט פ"ק דב"ק דאע"ג דעבדא כמטלטלי דמי לא לכל מילי אמרי' כך דבמידי דאורייתא עבדי' (לאו) כמקרקעי דמו הלכך לענין קנין חזקה אם קנה קרקע ועבדים והחזיק בקרקע לא קנה עבדים וכן אם החזיק בעבדים לא קנה הקרקעות ואם בעינן שיהיו העבדים עומדים בתוך קרקע ואז החזיק בקרקע קנה העבדים או סגי ליה במאי שהקנה אותם אגב קרקע איכא פלוגתא מיי' פ"ג מהל' מכירה כתב החזיק בקרקעות לא קנה עבדים עד שיהיו העבדים עומדים בתוך הקרקע ואע"פ שא"ל קנה עבדים ע"ג קרקע לא קנה עד שיהיו בתוכה שהעבד מהלך לדעת עצמו וכ"כ סמ"ג עשין פ"ב והאשר"י והתוס' נמי הכי כתבו אלא שמדברי מיי' משמע דאם העבדים עומדים בתוך הקרקע אם לא א"ל קני עבדים אגב קרקע החזיק בקרקע קנה העבדים וכן נראה מדברי סמ"ג שם דתפש לשון מיי' ממש ואזיל מיי' לשיטתו דבסמוך שם כתב הכי גבי שאר מטלטלין וכן סמ"ג ומדברי הרא"ש פ"ק דב"ק משמע להדיא דאפי' העבדים עומדים בתוך הקרקע לא קנאם אא"כ אמר לו דליקנינהו באגב ואזיל לשיטתו דגבי מטלטלין ס"ל נמי הכי ובודאי דכן הוא דעת הטור ואע"פ שגבי עבדים הביא לשון בצורתו מ"מ בההוא סי' עצמו גבי מטלטלין גילה דעתו דבעינן תרוייהו וכן הוא דעת הראב"ד ז"ל גבי מטלטלים דאפי' אם הן בתוך הקרקע אינן נקנין עם הקרקע אא"כ א"ל דליקנינהו אגב קרקע ומ"מ אפי' למ"ד דעבד חשוב כקרקע ונקנה באגב אעפ"כ אין קרקע נקנה אגב קרקע ואפי' אמר קני קרקע הסמוך לתהום ואגבו קני קרקע העליון שע"ג לא קנה ואע"פ שהוא צבור בתוכו דעבד אע"פ שחשוב כקרקע לענין קנין לאו כקרקע גמור הוא וחילוק יש בינו ובין הקרקע ממש וכ"כ מ"מ פ"ג מהל' מכירה והיכא שהקנה עבדים ומטלטלין כאחד התוס' והרא"ש וטור ח"מ סי' ר"ב כתבו החזיק בעבדים לא קנה המטלטלין אפי' הן על גבי העבד אא"כ היה העבד כפות וגם ישן שאז קונה מתורת חצר דהוו להו כאילו הן בחצירו ומיי' פ"ג מהל' מכירה וסמ"ג עשין פ"ב כתבו דסגי אם הוא כפות אע"פ שהוא ניעור וכ"כ בהגהת הרא"ש בשם מהרי"ח וצ"ע במיי' דהכא גבי קנין משמע דסגי בכפות לשוייה חצר וגבי גט סוף פ"ה מהל' קדושין משמע מלשונו דבעינן כפות וישן וכן הוכיח מלשונו טור אה"ע סי' קל"ט דבעי' כפות וגם ישן ועיין במ"מ פ"ג מהל' מכירה: