שלטי הגיבורים על בבא בתרא מב.
Shiltei HaGiborim on Bava Basra 42a (Shiltei HaGiborim on Bava Batra 42a) · שלטי הגיבורים על בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב הרא"ש ויראה דאפי' פחות משתות אסור להונות אם יש בו שוה פרוטה כיון שיודע שאין מקחו שוה כך רחמנא אמרה אל תונו בכל שיש בו שווי ממון הזהירה תורה שלא יונה את חבירו אלא שחכמים אמרו עד שתות הוי מחילה לפי שכן הוא דרך מקח וממכר שאין הלוקח והמוכר יכולים לכוין דמי המקח בצמצום ודרך העולם למחול טעות עד שתות אבל אם המוכר בקי בערך ממכרו ואין הלוקח בקי כל כך או אם הלוקח תגר ובקי בערך המקח יותר מהמוכר אל יונו זה את זה אם לא שפירש חוץ ממטבע שכל זמן שלא הגיע לכדי אונאה מותר לכתחלה להוציא ביפה שגם אחר יקבלנו מידו ואין בו הפסד כלל או שמא כיון דדרך מקח וממכר בכך ופעמים הלוקח חפץ במקח ומוסיף עליו דמים יותר מכדי שויו ופעמים שהמוכר מזלזל בממכרו לפי שאין חפץ זה ערב עליו או שהוא דחוק למעות הלכך עד שתות הוי בכלל מקח ואין כאן אונאה כלל וירא שמים יוצא ידי שניהם: וכתב רבינו בפ' הזהב דאם המתאנה חפץ במקחו ואינו שואל אונאתו אין המאנה יכול לבטלו וכ"כ מיי' אבל רבינו יונה כתב אפי' אם אין המתאנה תובע אונאתו יכול המאנה לבטלו שכל זמן שהמתאנה יכול לחזור המאנה יכול ג"כ לחזור דכיון שהאונאה יתר על שתות אין המקח ראוי להתקיים והוי כמו נושא ונותן בדברים בלא משיכה ואם המתאנה נתרצה במקח אין יכול לחזור בו אח"כ וכן אם נתאנה לוקח ביותר על שתות ושהה בכדי שיראה לתגר או לקרובו אע"פ דאמרו רבנן מוכר לעולם חוזר הכא אינו יכול לחזור כיון שנתקיים המקח גבי לוקח שנתאנה והכי מסתבר להרא"ש ז"ל: כתב הרא"ש ואם נתעצל ולא חקר לידע אם נתאנה בלא עכוב אונס מוחל אונאתו ע"כ ויש לדקדק בלשונו שאם מכירו שאירעו אונס יכול לחזור בו עדיין בד"א בלוקח שהרי מקחו בידו ויכול להראותו אבל מוכר שנתאנה חוזר לעולם שאינו יודע ערך ממכרו עד שיזדמן לו מקח כאותו שמכר ונודע לו שטעה וכתב מיי' לפיכך היה המקח דבר שאין בו שינוי והוא כולו שוה כגון פלפלים וכיוצא בו ה"ז אינו חוזר אלא עד כדי שישאל בשער שבשוק בלבד ע"כ. שאלה להרא"ש הא דאמרי' מוכר לעולם חוזר עד מתי יהיה זה ועוד שאפשר שאדם דחוק לפי שעה ומכר שוה סלע בדינר מחמת דחקו וכשיזדמנו לו מעות יחזור וכן פעמים שהשער משתנה. תשובה. דע שמפני שינוי השער אינו יכול לחזור וגם אם זלזל במכירותו יותר מכדי שהדעת טועה שניכר שמפני דחקו הוצרך לזלזל אינו יכול לחזור כי ידע ומחיל:
כתב ריא"ז היו הפירות בחצירו של לוקח חצירו קנה לו ואע"פ שהיו כליו של מוכר כמבואר בקונט' הראיות: