שלטי הגיבורים על בבא בתרא כו.

בדין לוה שיש לו בינונית וזיבורית ואין לו עידית כלל כשבא בע"ח לגבות חובו איכא פלוגתא התם פ"ק דב"ק דף ח' מאיזה קרקע יגבה או מבינונית או מזיבורית מדברי הרי"ף מוכח דהיכא שאין לו כי אם בינונית וזיבורית בלבד דבע"ח גובה מן הבינונית משום דמדאורייתא בע"ח בזיבורית ורבנן הוא דתקון ליה בינונית משום נעילת דלת בפני לוין והלכך שקיל מבינונית וכ"כ מיי' פי"ט מהל' מלוה ולוה וכן מוכח מפירש"י ולא חלקו כלל בין היה לו עידית בשעת שלוה או לא היה לו עידית מעולם ומגיד משנה כתב בשם הראב"ד ובעל העיטור דמשום דמאורייתא בע"ת בזיבורית ולא שקל בינונית אלא משום תקנת חכמים כיון דאין כאן עידית דליהוי אהאי בינונית תורת עידית והלכך לא שקיל בע"ח אלא מזיבורית כשאין לו כ"א בינונית וזיבורית בלבד וגם אינהו לא חלקו בין היה לו עידית בשעת שלוה או לא והר"ן שם כתב בשם הרמ"ה דיש חילוק היכא שהיה לו עידית בשעת שלוה או לא וזה אם היה לו ללוה עידית בשעת שלוה ומכר אח"כ אע"ג דהשתא בשעת גביה אין לו עידית אלא בינוני' וזיבורית אזלינן בתר שעבודא דמעיקרא ונשתעבד לו למלוה בינונית זו בשעה שהיה עידית ללוה בידו ותו לא פקע שעבודא מיניה ומש"ה שקיל מבינונית דס"ל להרמ"ה דלית להא דאמר דדבר תורה בע"ח בזיבורית אלא מדאורייתא בע"ח דינו בעידית ורבנן הוא דתקון דלא לגבי אלא מבינונית משום חששה דאקפוץ ואלונו דכיון דמעיקרא קודם שמכר העידית משתעבד ליה הבינונית תו לא פקע שעבוד מיניה אבל אם לא היה עידית ללוה בשעת שלוה נמצא דעידית היא לו דבשלו הן שמין ובע"ח לא גבי מעידית אלא היכא דליכא קרקע אחריתי ובכה"ג דאיכא זיבורית אצל בינונית אז שקיל מזיבורית ולא מבינונית עד כאן מסקנת הרמ"ה והרא"ש והטור בנו נראה שפוסקים כעולא דאמר ד"ת בע"ח בזיבורית: