שלטי הגיבורים על בבא בתרא כג:

ראובן שגזל שדה או טלית משמעון ובא לוי להוציאה מידו לומר שהיא שלו אם שמעון מעיד שיודע ששדה זו או טלית זה שהוא של ראובן שומעין לו שאז אינו יכול להוציאם מיד ראובן כיון שהודה שהיא שלו אבל אם בא לפסול עדי לוי כדי להעמיד השדה והטלית ביד ראובן אין שומעין לו שהוא מכוין להעמידם בידו ולחזור ולהוציאם מידם בטענה שגזלה ממנו ואפשר שנוח לו יותר להוציאם מיד ראובן משאם תבא ליד לוי וכ' הר"ר יונה אפי' אם אין אנו יודעים שנוגע בעדות אלא ע"י שנתרעם על ראובן בב"ד יש לנו לפוסלו על פי דבריו שיש לנו לחוש שמא נוגע הוא בעדות אבל ר"י פי' שמשום חשש שנתרעם עליו בב"ד שגזלה ממנו אין לפוסלו לעדות אא"כ ידוע לנו שיש לו עדים שיכול לזכות בדין:

בדין מכר לו פרה או טלית שלא באחריות או מטלטלין כתב מיי' שאין מעיד לו עליה אא"כ הודה שמעון שזו הפרה והטלית הן של ראובן והוא יודע בודאי שהן שלו שאל"כ אע"פ שמכרה לו שלא באחריות היה צריך לשלם לו אם יטרפה ממנו שמכר לו דבר שלא היה שלו יראה שפוסק כרבא דמוקי לה דמכיר בה שהיא בת חמורו והרא"ש פסק כרב זביד שא"צ דכיון שמכר לו שלא באחריות אם נמצאת שלא היתה שלו א"צ לשלם לו והרמב"ן כתב הא דמעיד דוקא בהנך ענינים דלית בהן תקנות השוק דלאו נוגע בעדות הוא דאי מערער זכה בטענתו אין משלם כלום אי נמי כשהמערער טוען שלי הוא וזה מעיד ללוקח ואומר אני מכרתיו לו ואינו שלך אי נמי כגון שאינו טוען שהמוכר גזלה אלא שלקחה מגזלן. אבל אם טוען שהמוכר גזלה ודאי נוגע בעדות הוא שהמערער כשבא להוציא מיד הלוקח צריך ליתן לו דמים משום תקנת השוק והדר גבי ליה מהא מוכר שהוא גזלן:

דין אם בע"ח גובה ממטלטלי דיתמי בשביל תקנת הגאונים דאיתא פ"ק דב"ק דף י"ד ובמפרשים שמה איכא פלוגתא כתבו הפוסקים בשם ר"ח דאין בע"ח גובה ממטלטלי דיתמי בשביל התקנה דלא תקנו רבנן אלא בכתובה וכ"כ בשם רב שרירא גאון וכתבו עליו סמג עשין ס"ז ומרדכי שם פ"ק דב"ק כי לא דקדק ר"ת בתקנת הגאונים אלא ודאי גם בבע"ח תקנו וכן דעת רוב הפוסקים ובהגהות מרדכי שם כתוב בשם רבינו אליהו דאפי' במלוה על פה גובה ממטלטלי דיתמי ואם תפס בהן לאחר מיתה תפיסתו תפיסה מעליא כיון דבמקום מקרקעי עמדו לאחר התקנה ומדברי הרא"ש ז"ל וטור ת"מ סי' תי"ט משמע דהאידנא בדורות הללו אפי' מדינא דגמ' כל מטלטלי חשיבי כמקרקעי וגובין מהן כדרך שגובין מן הקרקעות מיהו אם יש ליתומים קרקע ורוצים להגבות לבע"ח קרקע נראה דהרשות בידם מאחר שאין מלוה מפסיד ואינו יכול לכופו שיתן לו מטלטלי: