שלטי הגיבורים על בבא בתרא כב:

והא דאמרי' אין מחזיקין בנכסי קטן דוקא כשידוע שהי' של אביו אבל אם אינו ידוע הוי חזקה במיגו שהיה טוען לא היתה של אביך מעולם ואם החזיק בה ג' שנים בחיי האב ואחרי מות האב בא בנו הקטן לערער ודאי אין שומעין לו ואם צריך להביא ראיה על חזקתו מביאין ומקבלים עדותן אע"פ שהיה המערער קטן וקי"ל אין מקבלין עדות בפני קטן הכא מקבלין כיון שהחזיק כראוי והוא עתה בחזקתו ואם יצא קול המגרע החזק' כגון שיצא קול שבתור' משכונה בא לידו פי' ר"י דאין חוששין לו כיון שאכל ג' שנים בחיי האב ואין ידוע שבתורת משכונ' בא לידו אין לגרוע כח החזקה בשביל הקול אבל רשב"ם פי' שהקול מבטל החזקה כ"כ מיי' ורב האי ופי' הר' יונה את דבריהם שאם יצא קול בחיי האב קודם שהחזיק בו ג' שנים שהיתה משכונה בידו לשנים ידועות וכל השנים ההם אחרי מות אביהם לא הוי חזקה שאין לך מחאה גדולה מזו והיה לו ליזהר בשטרו כיון שיצא קול שבמשכונה בא לידו שמפני הקול לא הוזקק אביהם למחות אבל אם החזיק בה ג' שנים בחיי האב קודם שיצא הקול ואח"כ מת הוי חזקה ומקבלין עדי החזקה אפי' בפני הקטן וכן היא מסקנת הרא"ש ואם החזיק המחזיק ג' שנים בחיי האב ובשעת מיתת האב היתה בחזקת האב אבל לא החזיק בה ג' שנים אחר שהוציאה מיד המחזיק ומת והניח בן קטן כתב ה"ר יהודה ברצילוני מעמידים אותו בחזקת הקטן ואין מקבלין עדות המחזיק להחזיקו כיון שהבן קטן ונמצא בחזקת אביו בשעת מותו ולאחר שיגדיל הקטן יביא המחזיק עדים אם מעידים שהחזיק בה ג' שנים כראוי בחיי האב מוציאין אותו מיד הקטן ונותנין אותו למחזיק אע"פ שנמצא ברשות האב בשעת מותו כיון שלא שהתה ברשותו ג' שנים אחר שהוציאה ביד המחזיק אבל אם שהתה ביד האב ג' שנים או מקצת ג' בידו ותשלום הג' ביד בנו אחר שהגדיל אין מוציאין אותו מידו אבל מה שהיתה ביד הבן בעודו קטן אין מצטרף לתשלום ג' שני חזקה של אביו:

דבר הידוע שהוא של שותפים אין לא' חזקה בו על של חבירו ואפי' נשתהה בידו זמן רב אינו יכול לטעון שלקחו ממנו או שנתנו לו במתנה אלא בראיה וכתב הראב"ד לא מבעיא מלתא דידיע לתרוייהו שוה בשוה אלא אפי' לא ידיע לתרוייהו שוה בשוה כגון דחזו דהאי אייתי זוזי והאי אייתי זוזי וזבני בהו עיסקא ולא ידיע כמה אייתי האי או האי ולבתר יומין נפק האי עיסקא מידא דחד ואמר תרי תילתא דידי ותילתא דחבריה לא מהימן אלא פלגי לה בשוה והוא דלא מצי למיטען להד"ם או החזרתיו לך כגון דחזו ליה סהדי תחות ידיה וידעי דההיא עיסקא דזבני תרוייהו: שאלה להרא"ש ראובן ושמעון יש להם בית בשותפות ולוי החזיק בפני ראובן ולא מיחה ושמעון לא היה בעיר אם תועיל חזקתו לגבי ראובן בחצי שלו שיאמר לא חששתי למחות הואיל ואין מועיל חזקה לגבי שמעון והבית עדיין בשותפות ואין ברירה: תשובה לא ידעתי טעם למה לא תועיל חזקה ללוי בחלקו של ראובן היאך אמר לא חששתי למחות כיון שאין מועיל חזקתו גבי שמעון וכי בשביל זה ישתוק ויניח לאחר להחזיק בקרקע שלו ועוד לדבריך מי שקנה חלק השותף האחד ושכר חלק השותף השני לא יהיה לו חזקה כי יאמר לא מכרתי חלקי והבית הוא עדיין שלי ושל שותפי ואין ברירה ולכך לא חששתי למחות אלא ודאי לא חלקו חכמים אלא אם יש לשותף חזקה בחלק חבירו אבל אחד המחזיק בחלק אחד מהשותפים פשיטא שיש לו חזקה אף אם לא תועיל חזקתו בחלק השני:

דבר שיש בו דין חלוקה מחזיקין זה על זה וי"מ דוקא כשמחזיק בכולה אבל אם מחזיק בחציה ואמר חלקנו וזה חלקי לא אבל ר"ח כתב שאף בחציה נמי יש לה חזקה והרא"ש ובעל העיטור כתבו דאחים אינם כשותפים ומחזיקים זה על זה: כתב הר"י ברצלוני האחים שאוכלים על שלחן אחד וכיס אחד לכולן הא מלתא ליתא בגמ' ומדאמרי' באב ובן ואשה ובעלה בן שחלק ואשה שנתגרשה הרי הן כשאר כל אדם אבל משיקול הדעת יש לנו לדקדק אם אין חולקין בעיסתן קרוביו להיות כאב ובן לפיכך אם כל הוצאתן ביחד אין להם חזקה זה על זה ולא עוד אלא אפי' אם מוצא האח על אחיו כגון שאח אחד עשיר והשני אין לו כלום ודר בבית מיוחד לאחיו אין יכול להחזיק באותו הבית וג"כ בן הבית והשכיר אין מחזיקין על בעל הבית כל זמן שהוא בן הבית והשכיר כל ימי שכירותו דהני בכלל אומנין ואריסין ואפטרופסין הם והמחזיק בהקדשות כגון הקדש של עניים ושל ב"ה בזמן הזה אין להם חזקה שאין מוחה בעבור ההקדש שאם ירד בו שום אדם יאמרו העולם שירד בו לקבץ הפירות לצרכי העניים ויהיו אצלו עד שיצטרכו העניים ואם יטעון קניתיו משבעה טובי העיר כדרך שמוכרין ההקדשות משבעה טובי העיר אם יודו שבעה טובי העיר שיש לו חזקה אע"פ שאין לו שטר הרי זו חזקה ואם טוען שהלכו להם שבעה טובי העיר למדינת הים או מתו נאמר לו ודאי אם מכרו לך שבעה טובי העיר הוה ליה קלא וכיון שאיו עכשיו מי שיעיד בזה ויש לקהל עדים או שטר שאותו קרקע היה הקדש ולזה אין לו לא עדות ולא שטר במה שהוא טוען לאו כל כמיניה: