שלטי הגיבורים על בבא בתרא יט:

כתב הר"י אברצלוני השבויין והנטושין והרטושים אין מחזיקים בנכסיהם רטוש מפני שאין אדם יודע אנה הוא שבוי מפני שהוא טרוד בשביו ונטוש שהוא במקום רחוק דלא שכיחי שיירא ואינו יודע מי החזיק בשלו וא"צ למחות כללא דמלתא כל מי שיכול למחות במקומו בפני שנים אם לא מיחה הפסיד והוא דהדבר ידוע וברור שזה החזיק בשלו והוא אינו מפחד מדבר ולא נפיש טרדי וכל הנך מסתמא אינן יכולים או משום שאין יודעים מי מחזיק בשלהם או דנפיש טרדייהו:

כתב הרמב"ן נ"ל שאין מחאה בפחות משנים אבל באחד לא אפי' מיחה בפני המחזיק ואפי' שמודה במחאה דמתוך שיכול לומר לא מחית בי נאמן לומר נמי לקוחה היא בידי ואע"פ שעד אחד מכחישו הכא טענת קרקע הוא ועד א' בקרקע לאו כלום הוא ולא נהירא להרא"ש ז"ל דלא שייך הכא להזכיר מיגו דהיה לו ליזהר בשטרו כיון שידע שזה מיחה אפי' אם יאמרו העדים שמיחה בפניהם לא הגדנו לשום אדם אפ"ה הוי מחאה לבטל חזקה כיון שהוא מיחה כראוי וסמך עליהם שיאמרו אותו לאחרים ואחרים יאמרו לו ואפי' שאמר לעדים כשמיחה בפניהם אל תאמרו לו או שהם אמרו מעצמם לא נאמר לא הוי מחאה שהם יאמרו לאחרים ואחרים יאמרו לו ואפי' אם אמר לא נוציא דבר זה מפינו הוי מחאה דמלתא דלא רמי עליה דאינש אמר ולאו אדעתיה אבל אם הוא אומר לא יצא דבר זה מפיכם לא הוי מחאה וכיצד לשון מחאה שיאמר פלוני מחזיק בשלי בגזל או שיאמר משכונא או שכירות היא בידו אפי' לא סיים לומר למחר אתבענו לדין וגם לא אמר פלוני גזלנא אבל ר"ח כתב צריך שיסיים לומר אתבענו לדין וכ"כ מיי' והרא"ש כתב כסברא ראשונה: