שלטי הגיבורים על בבא בתרא יז:
Shiltei HaGiborim on Bava Basra 17b (Shiltei HaGiborim on Bava Batra 17b) · שלטי הגיבורים על בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב ה"ר חזקיה לאו דוקא שאמר בפרהסיא אלך ואלקט פירותיו של פלוני אלא הוא הדין נמי בצנעא והרמ"ה ז"ל כתב דוקא בפרהסיא ולא בתורת גניבה וגזילה והאומר אלך ואכרות אילנות של פלוני ודאי מוחין בידו:
הא דאמרי' מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם איכא פלוגת' בין המפרשים באיזה ענין נאמר קצת זכרנוה לעיל בב"מ וקצת הוא בפ' כל הנשבעים ואולם בדין מפקיד אצל חבירו כיס מלא זהובים ופשע בו ואבדו המפקיד אומר מאתים דינרים היו בו והנפקד אומר איני יודע כמה היו בו אבל ודאי היו בו דינרין דאיתא פ' הכונס דף ס"ב שהביאו שם המפרשים מן הירושלמי איכא פלוגתא מיי' פ"ה מהל' פקדון כתב דדין זה דמי לטוענו מאתים והודה לו במקצת ואמר על השאר איני יודע שהוא מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם ה"נ ישלם הנפקד ויטול המפקיד כדבריו בלי שבועה והוא שיטעון דבר שהוא אמוד בו ויש לשומר להחרים על מי שלוקח ממנו יותר מן הראוי לו והשיגו הראב"ד דאין זה דומה למחויב שבועה ואינו יכול לישבע דלא אמרי' הכי אלא כי ה"ל לידע באותו דבר ופשע בידיעתו וניכר הדבר דאערומי קא מערים אבל הכא לא ה"ל לידע שהיו בכיס מאתים זוז הלכך אפי' שטוען לא ידענא אינו בכלל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע וכ"כ הרא"ש וטוח"מ סי' רצ"ח דליכא לחיוביה משום מחויב שבועה ואינו יכול לישבע דלא אמר הכי אלא כשיש טענת רמאות כגון נ' ידענא ונ' לא ידענא לפי שהיה לו לידע אם היה חייב לו או לא אבל הכא לא היה לו לנפקד לידע כמה היה בכיס דמלתא דשכיח הוא שאדם מפקיד אצל חבירו שקין וכיסין מלאים ואינו יודע כמה יש בתוכם אלא ישבע המפקיד שתקנת חכמים הוא שעשו במפקיד שתקנו שישבע ויטול [כמו שתקנו בנגזל שישבע ויטול] ועוד כתב הרא"ש דלאו לכל מילי עשו תקנת נגזל במפקיד אפי' טען הגזלן ברי נשבע הנגזל ונוטל אבל במפקיד דוקא כשטוען הנפקד שמא ישבע המפקיד אבל אי טעין ברי לא ולפ"ז אין חילוק בין אם ההודאה ממין הטענה בין אם אינה ממין הטענה לענין להחשיבו מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם דלא ה"ל לידע אע"פ שטוען שמא אלא המפקיד נשבע ונוטל בטוען הנפקד שמא ואי טעין הנפקד ברי לא כתב הרא"ש ז"ל היאך להתנהג ומיי' כתב דנשבע היסת ונפטר ואפי' בטוען שמא כתב הרא"ש ז"ל דקשה בעיניו שישבע המפקיד ויטול כי מעשים בכל יום שאין הנפקד מדקדק לידע מה יש בשקין ובמרצופין המופקדים אצלו ולולי כי הגאונים כתבו שעשו תקנת נגזל בפקדון ואין לזוז מדבריהם לא היה מאמין המפקיד בשבועה ועוד כתב הראב"ד בהשגתו על מיי' בדין זה שכתב מיי' דהיכא דאין הנפקד יודע מה הפקיד דיטול הלה בלא שבועה והיאך יחשוב מיי' דבר זה מחויב שבועה ואינו יכול לישבע דהרי לא הודה לו בדבר שבמדה ושבמנין וכ"כ סמ"ג עשין סי' פ"ח דאם המפקיד אומר מאתים זוז היו בכיס והלה אומר לא ידעתי כמה היו כיון שלא הודה בדבר שבמדה ושבמנין אינו חייב רק שבועה דרבנן ולא שייך ביה מחויב שבועה ואינו יכול לישבע וטענה זו נראית גדולה על מיי' דהא גם לדידיה כל שלא הודה בדבר שבמדה ושבמנין אינו חייב שבועה מה"ת כמ"ש פ"ד מהל' טוען ואולם השגה זו מעיד מגיד משנה כי הרמב"ן תירצו בחדושיו בשבועות היטב ואני לא ידעתי והטענה הראשונה אשר להראב"ד ולהרא"ש עם מיי' נראה דס"ל למיי' דודאי כל היכא דליכא למיחש לרמאות כלל אז ודאי אע"פ שמודה במקצת ובמקצת אומר איני יודע לא הוי מחויב שבועה ואינו יכול לישבע והיכי דמי כגון שור שנגח את הפרה ונמצאת עוברה בצדה ואמר המזיק דלא ידע אם קודם שילדה נגחה או לאחר כך אז ודאי אין בשמא הזה חשש רמאות דפשיטא דשפיר קאמר שאינו יודע שלא היתה אצלו בשעת לידה אבל הכא למה לא היה לו לנפקד לדעת מהו הדבר שמפקיד אצלו כדי שיוכל להזהר בשמירתו ואפי' שיהיה המנהג שלא יעיין הנפקד במה שמפקידין אצלו לא בשביל כך יפסיד המפקיד ולעולם איכא למיחש שמא לרמאות טוען שאינו יודע דבר זה וכיון דמחויב שבועה על שהודה במקצת ה"ל שפיר בכלל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע: עוד כתב מיי' דהמפקיד אצל חבירו שק צרור ופשע בו מפקיד אומר מרגליות היו בו והלה אומר שמא סיגין היו בו ישבע מפקיד ויטול אבל בלא שבועה לא יטול לפי דליכא לחייב הנפקד מטעם מחויב שבועה ואינו יכול לישבע דאין ההודאה ממין הטענה וה"ל כמי שטענו חטין והודה לו בשעורין שאינו חייב רק היסת והראב"ד השיגו וכתב דהוי שפיר ממין הטענה דהא מודה ליה בשק וכופר על מה שבתוכו ונראה בעיני דאין זו השגה דלא חשיב מיי' הודאה מה שהודה לו על השק דאינו טוענו השק אלא מה שבתוכו טוענו וכיון דבמה שבתוכו לא הודה לו ממין הטענה אינו חייב רק היסת וגם מה שהקשה עליו הראב"ד מדין השוורים אינה קושיא דהתם לא עשו תקנת נגזל בנזקי ממון אבל הכא בשביל תקנה הוא דישבע המפקיד ויטול וצ"ע על סמ"ג כי בסי' ע' כתב דאם ידע המזיק שהכיס היו בו זהובים אבל אינו יודע כמה היו והניזק אומר אלף היו נוטל אלף בלא שבועה והוא שיהיה אמוד שהרי זה המזיק מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם ואילו בסי' פ"ח כתב דאם המפקיד אומר מאתים זוז היו בו והלה אומר מעות היו בו אבל איני יודע כמה דאינו נוטל בלא שבועה דאין זה מחויב שבועה ואינו יכול לישבע כיון שלא הודה לו בדבר שבמנין מ"ש זה מזה הרי הכא והכא לא הודה לו בדבר שבמנין וצ"ע: