שלטי הגיבורים על עבודה זרה יח

ופשוט פרק שואל דף קמ"ט דאסור להסתכל בצלמים ודיוקנאות אם הם עשויים לשם עבודת כוכבים אבל לנוי כתבו התוס' דשרי וחסידי ישראל נזהרין מלהסתכל בשום צורה כגון בנן של קדושים וכתב הרא"ש דאם נעשה לשם עבודת כוכבים אותה הצורה דאסור להסתכל בה אפי' לא נעבדה כלל ולפי זה צ"ע היאך שרי להסתכל בצורות שעושין על המטבע אם לשם עבודת כוכבים עבידי כי אע"פ שאלו הצורות שהם על המטבעות נקראים שהם על כלים בזויין ואע"פ שהן צורות של עבודת כוכבים מותרות בהנאה כמו שכתבו התוס' והגהות אשר"י בפירקין מ"מ לא מצינו שיהא מותר להסתכל בהם כיון דלשם עבודת כוכבים עבידי מיהו נראה דכל שהצורה על כלי מבוזה כגון על המטבעות וכיוצא בהן לא לשם עבודת כוכבים עבידי אלא לשם נוי דהכי כתב הטור י"ד סימן קמ"א ועדיין לא נתקררה דעתי דאיכא עדיין לומר דוקא בסתם הוא דדיינינן ליה דלנוי עבידא כיון דלא בריר לן דלשם עבודת כוכבים נעשו אבל הצורות דעל המטבעות נראה דיש לחוש ולאסור וא"ת מאי רבותייהו דבנן של קדושים דלא הוו מסתכלים בצורתא דזוזי כיון דלכל העולם אסורין י"ל דאותם הצורות אע"פ שבסתם לנוי עבידי ומן הדין שרי לאסתכולי בהו אעפ"כ הם לרוב חסידותם היו נזהרין מהן אבל צורות כאילו שכתוב על המטבע להדיא אם היא עשויה לשם עבודת כוכבים לא ידעתי היתר ברור לאיסתכולי בהן: והתוס' כתבו דאע"פ שאסור להסתכל בצורה משום שנאמר אל תפנו אל האלילים מ"מ בצורות דזוזי מותר להסתכל כיון דרגיל להסתכל בה תדיר לא שייכא ביה הפנאה ואפ"ה מאן דלא מסתכל בהו הוי חסידא ונ"ל דאע"פ שנותנים התוספות טעם בהיתר הסתכלות זוזי משום שהוא רגיל לראות אותם תדיר אין להוכיח מהאי טעמא שכל הסתכלות צורות שהם בהרגל שיהיה מותר דאין כוונת התוס' להתיר אלא בכה"ג משום שזה לא הוי הפנאה לענין האלילים דוקא אלא לראות המטבע אם טוב אם לאו וכמעט אי אפשר לו לאדם שלא להסתכל אבל בהפנאות אחרות שאפשר זולתם אז נראה לי דאסור: