שבלי הלקט על הגדה של פסח, מוציא מצה ב

נוטל [הבקי] שתי מצות מאותם הנקראות שמורים שהן בקערה אחת שלימה ואחת פרוסה ובוצע [בפרוסה] דאמר מר הכל מודים בפסח שמניח שלימה בתוך הפרוסה ובוצע מאי טעמא לחם עוני כתיב מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה. רבינו שלמה זצ"ל פי' מניח שלימה בתוך הפרוסה על שם לחם משנה ובוצע על השלימה המוציא לפי שברכת המוציא תדירה מברכין על השלימה וכן פי' רבינו גרשום זצ"ל וכן פי' רבינו שמואל זצ"ל. ובוצע ואינו אוכל עד שיבצע מן הפרוסה שתחתיה ומברך על אכילת מצה ואוכל משניהם יחד ונותן לכולם ואוכלין וצריכין להסב דאמר מר מצה צריכה הסיבה. ורבינו [חננאל] ורבינו ישעיה זצ"ל פירשו שמברכין המוציא על הפרוסה ועל אכילת מצה על השלימה. ורב ר' זרחיה זצ"ל כתב בספר המאור שמברך על הפרוסה שתי ברכות המוציא ועל אכילת מצה וכן ייסד הפייט בקרובה המיוחדת לשבת הגדול של פסח ובוצע ומברך בפרוסה שתים המוציא לחם ומצה כהלכותיה. אלא מתוך שנהגו לתת בקערה שלש מצות של שמורים הרי הם רוצים לקיים מצוה בכל אחת ואחת באחת מברכינן המוציא ובאחת על אכילת מצה ובאחת כורכין מצה בחזרת לעשות זכר לפסח. ולאחר שאכלו מצה של המוציא ועל אכילת מצה כאחת בהסיבת שמאל נוטל הבקי החזרת שהוא עיקר המצוה של מרור כמו שפירשנו בתוך ההגדה ומברך עליה על אכילת מרור ומטבל בחרוסת ומשקעה שם יפה [יפה] משום קפא הוא ארס שיש לירק ויש מפרשים תולעת לפי שעכשיו בלילה שמא לא יראה אותו והחרוסת הוא הרפואה שלו שמונעתו להזיק. ואוכל ממנו לכל הפחות כזית ונותן לכולן ואוכלין ואין צריך להסב דאמר מר מרור אינו צריך הסיבה והטעם לפי שהמרור זכר לעבדות וההסיבה על שם החירות וכתב רבינו שלמה זצ"ל בהלכות פסח שסידר בדין היה לברך עכשיו בורא פרי האדמה ועל אכילת מרור אלא [לכך] מברכין על הירקות קודם ההגדה כדי שיתמהו התינוקת על אכילת ירקות קודם הסעודה שהרי אין רגילין לאכול ירקות עד לאחר הסעודה ומתוך כך שואלין מה נשתנה ואי אפשר לברך על אכילת מרור קודם ההגדה לפי שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו תכף למצה תהא ברכת מרור. ור' בנימין אחי נר"ו כתב לפיכך אין מברכין בורא פרי האדמה באכילת מרור שהרי ברכת המוציא פוטרתן מיד דהוה אשאר ירקות הבאים בתוך הסעודה שאין טעונין ברכה לא לפניהן ולא לאחריהן ונהי שהפת פוטרתן מברכת הרשות כגון בורא פרי האדמה מברכת חובה דהיינו על אכילת מרור אין הפת פוטרת ולא כדברי ר' ישעיה זצ"ל שכתב לעיל גבי טיבול ראשון שירק פוטר טיבול שני מברכת בורא פרי האדמה וכן השיב הרב ר' אביגדור כהן צדק נר"ו בשם רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל שאין מברכין בורא פרי האדמה באכילת מרור דפת פוטרתו משום דהוי דברים הרגילין לבוא מחמת הסעודה והביאם בתוך הסעודה שאין טעונין ברכה לא לפניהן ולא לאחריהן ואע"פ שעכשיו הוא בא לשם מצוה בשביל זה לא יצטרך ברכה חדשה אלא על אכילת מרור בלבד ובאכילת פסח נמי לא היו מברכין ברכת שהכל מהאי טעמא דתניא בתוספתא שמברכין לאכול את הפסח וברכת שהכל לא קתני אע"ג דאכילתו לשם מצוה ואוכלין אותו על השובע בלא פת וברכת בורא פרי האדמה דטיבול ראשון לא מהני לשני דהפסק גדול והסח הדעת יש ביניהן באגדתא והליליא ועקירת שלחן דבעל כרחן חשיבי הפסק מדברכינן בורא פרי הגפן על כוס שני כמו שכתבתי וכי תימא שאני ארבעה כוסות דתיקנו רבנן כל חד וחד מצוה באנפי נפשיה הוא ראשון לקידוש שני להגדה שני טיבולין הללו נמי תרי מילי נינהו ראשון להיכרא דתינוקת שני למצותו ולא יפטר זה את זה: