שבלי הלקט על הגדה של פסח, כורך ב

לאחר שאכלו מרור כזית לכל הפחות כל אחד ואחד נוטל מצה השלישית של שמורים וחזרת וכורכן יחד ואוכלן כאחד בלי הסיבה שהרי יש בה מרור ועוד שהרי כבר אכלו המצה וצריך לכרוך כזית מצה עם כזית מרור לכל הפחות והטעם דתניא אמרו עליו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן משום שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו ואמר ר' יוחנן חלוקין עליו חביריו על הלל ואסיקנא השתא דלא איתמר הלכתא לא כהלל ולא כרבנן מברך לאכול מצה ואוכל ועל אכילת מרור ואוכל ולבסוף אכיל להו לתרווייהו בהדי הדדי בלא ברכה פי' לפי שכבר בירך על שניהם: