שבלי הלקט, מפתחות ב

הלכות שמחות

צדק עדותיך לעולם ומשפטיך נכוחות

דלתי תשובה העמדת תמיד פתוחות

קופאים על שמריהם להעיר רוחות

יודעים שימותו ויתבוננו להטיב ארחות

הא בית חייהם במשכנות מבטחות

ואני תמיד עמך בחיים ובמנחות

תודיעני אורח חיים שובע שמחות:

סימן א - דין החי יתן אל לבו להבין אחריתו וענין גוסס.

סימן ב - דין קריעת בגדים על כל המתים והקורע על המת עד שלא ימות.

סימן ג - דין יום שמת בו תלמיד חכם שראוי להתענות בו.

סימן ד - דין צרכי המת אם מותר לעשותן בשבת.

סימן ה - דין מי שמת לו מת מהו בק"ש ותפלה כל זמן שלא נקבר וכן העם העסוקין בהספד ונושאי המטה מה הן בק"ש ותפלה. ומהו לספר בדברי תורה לפני המת.

סימן ו - דין מי שמתו מוטל לפניו שאסור לאכל בשר ולשתות יין.

סימן ז - דין מי שמתו מוטל לפניו בשבת אם מותר בתה"מ.

סימן ח - דין ענין תכריכי המת ומהו ליתן ציצית בטליתו.

סימן ט - דין הלנת המת.

סימן י - דין הספד על המת.

סימן יא - דין ביטול מלאכה לבני העיר וביטול תורה להוצאת המת לקבורה.

סימן יב - דין דרך הוצאת המת לקבורה. וארון העובר ממקום למקום וליקוט עצמות.

סימן יג - דין צדוק הדין שאומרים על המת וימים הראויין לאומרו.

סימן יד - דין מה שנהגו לרחוץ ידיהן במים או לקנחן בעפר לאחר קבורה.

סימן טו - דין האבל לחלוץ בביתו או בבית הקברות.

סימן טז - דין מפני מה נהגו לרחוץ הסדינים שהוציאו בהן את המת לקוברו ודין גזירת ז'.

סימן יז - דיני גזירת שבעה מאימתי מתחילין למנות ז' ימי אבילות וחתן וכלה שמת להן מת.

סימן יח - דין כפיית המטה.

סימן יט - דין המתים שאדם ראוי להתאבל עליהן.

סימן כ - דין האבל לעמוד בשתיקה באימה ויראה ושלא ינהוג קלות ראש באבילות.

סימן כא - דין מצות המנחמין ומי שאין לו קרוב להתאבל עליו:

סימן כב - דין סדר התפלה בבית האבל.

סימן כג - סדר הסעודה בבית האבל וימים הראוין להברותם וסדר הברכה.

סימן כד - דין אם מותר לכבד ולרבץ בבית האבל.

סימן כה - דין אבל מהו להניח תפילין.

סימן כו - דין אבל מהו בדברי תורה וחכם שמת שמבטלין בית מדרשו.

סימן כז - דין אבל בעטיפת הראש.

סימן כח - דין אבל שאסור בתכבוסת.

סימן כט - דין אבל שאסור ברחיצה.

סימן ל - דין אבל שאסור בסיכה.

סימן לא - דין אבל שאסור בתשמיש המטה.

סימן לב - דין אבל שאסור בנעילת הסנדל.

סימן לג - דין אבל שאסור בתספורת.

סימן לד - דין נטילת צפרנים לאבל בתוך ז'.

סימן לה - דין אבל בעשיית מלאכה בין הוא בין אחרים העושים מלאכתו.

סימן לו - דין אבל מהו בשאילת שלום.

סימן לז - דין אבל שאין לו לצאת מפתח ביתו.

סימן לח - דין אבילות הנוהגת בשבת ושאינה נוהגת.

סימן לט - דין שאילת שלום לאבלים בשבת.

סימן מ - דין יום שביעי שמקצת היום עולה לו ככולו.

דיני גזירות שלשים

סימן מא - דין רחיצה וגיהוץ בגדים ותספורת מז' ועד ל'.

סימן מב - דין חפיפת הראש לאבל בתוך שלשים.

סימן מג - דין קריאת האבל בתורה בעשרה בתוך שלשים.

סימן מד - דין שמועה קרובה נוהגת בשעה ושלשים ורחוקה נוהגת יום אחד ואי זו היא שמועה קרובה ואיזהו רחוקה.

דין דברים המותרין לאחר ל'

סימן מה - דין קריעה לתופרה ולשוללה בתוך שלשים או לאחר שלשים.

סימן מו - דין מאימתי מורת בתספורת ורגל המפסיק בתוך שלשים.

סימן מז - דין מאימתי מותר ליכנס בבית (המשתה) השמחה.

סימן מח - דין מאימתי מותר בנישואין בין לארס בין לכנוס.

דין ג' רגלים ור"ה וי"כ

סימן מט - דין ימים טובים שאירעו בתוך שבעה או בתוך ל'.

סימן נ - דין אבילות שהפסיקו הרגל בתוך שבעה אם עולה לו קצת היום ככולו.

סימן נא - דין הקובר את מתו ערב ר"ה מהו לגלח ערב יוה"כ. וכן הקובר את מתו בערב יוה"כ מהו לגלח בערב החג.

סימן נב - דין הנפטר ביום טוב לקבורה ולאבלות ולכל דבר.

סימן נג - דין חפירת כוכין וקברות במועד להיקבר בהן אחר המועד.

אתהלך לפני ה' בארצות החיים וסימנם ויטע ה' ג"ן בעדן