שבלי הלקט, מפתחות א

וזה סדר שורת ערוגותיו והלכותיו הערוגה הראשונה ראש התחילה יהודה לתפלה: סימן א - דין מאה ברכות וחשבונם.

סימן ב - דין ברכת אלהי נשמה שנפחת בי למה אין פותחין בה בברוך.

סימן ג - דין ברכת אשר יצר את האדם בחכמה מתי מברכין אותה.

סימן ד - דין ברכת מגביה שפלים. וברכת עוטר ישראל בתפארה.

סימן ה - דין ברכת התורה שחרית ואחר קריאת שמע.

סימן ו - דין לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר.

סימן ז - דין תהלה לדוד וסדר פסוקי דזמרה

סימן ח - דין קדיש בעשרה ועל איזה דבר ראוי להקדיש וסדרו בארמית.

סימן ט - דין הראוים לעלות למנין עשרה ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן.

סימן י - דין החזן הראוי לעבור לפני התיבה.

סימן יא - דין ברכו בעשרה ומה הם עונין אחר המברך.

סימן יב - דין אם מותר להתפלל מתוך הספר אם לאו.

סימן יג - סדר ברכה ראשונה שלפני קריאת שמע היא ברכת יוצא אור.

סימן יד - דין סדר ברכה שניה שלפני ק"ש היא ברכת אהבה

סימן טו - דין סדר קריאת שמע.

סימן טז - דין סדר ברכה לשאחריה היא אמת ויציב ושצריך לסמוך גאולה לתפלה.

סימן יז - דין תפלה בלחש ובכוונת הלב.

סימן יח - דין שמנה עשרה ברכות על הסדר ודין שלש פסיעות.

סימן יט - דין הזכרת גבורת גשמים והטועה באחת הברכות מה דינו.

סימן כ - דין קדושה ומצות ענייתה ברתת וזיעה ויחיד המתפלל מהו להפסיק לענות קדושה עם הצבור.

סימן כא - דין השאלה בברכת השנים.

סימן כב - דין הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם ראוי לו להתפלל אם לאו ודין כריעת הצבור במודים עם שליח צבור.

סימן כג - דין סדר ברכת כהנים וכהן הראוי לישא את כפיו ותפלות שיש בהן נשיאת כפים.

סימן כד - דין ברכת שים שלום.

סימן כה - דין מהו לישב בצד ארבע אמות של תפלה או לעבור כנגד המתפלל.

סימן כו - דין עשרה שהתפללו ביחידות מהו להצטרף לפרוס על שמע ולענות קדיש וברכו וקדושה.

סימן כז - דין מי שהתפלל בין ביחיד בין בצבור אם יכול למנות למנין אחר או להוציא אחרים ידי חובתן ליעשות שליח צבור.

סימן כח - דין אם מותר להתפלל קרובות ופיוטים בתוך התפלה.

סימן כט - דין שלש עשרה מדות אם ראוי ליחיד לאומרם.

סימן ל - דין נפילת אפים לימים הראוין לנפילת אפים.

סימן לא - דין ספר תורה הראוי לקרות ודין קריאת התורה בחומשין.

סימן לב - דין סדר הקוראים כהן לוי וישראל ואם ראוי להקדים ישראל תלמיד חכם לכהן.

סימן לג - דין כהן שיצא מן הדת וחזר בו מהו לקרוא בתורה ראשון.

סימן לד - דין קריאת כהן במקום שאין לוי וקריאת לוי במקום שאין כהן.

סימן לה - דין ש"ץ לקרוא בתורה ואם הוא כהן מה להעלות כהן אחר לקרוא.

סימן לו - דין ש"ץ אם הוא רשאי לסייע להקורא בתורה.

סימן לז - דין צבור שאין בהן ז' קורין או מתוך זקנה וחולי או שאין בקיאין.

סימן לח - דין קטן ועבד ואשה אם ראויין לקרוא בתורה לעלות למנין הקוראים.

סימן לט - דין מצות צבור לשמוע קריאת התורה ואם ראוי לספר אפי' בדבר הלכה.

סימן מ - דין מצות קריאת התורה מעומד ואפי' להסמיך על הדוכן אסור והקורא בתורה ונשתתק ולצאת מבית הכנסת בשעת קריאת התורה והקורא כמה פסוקים צריך לקרות ומצות קריאת עשרה פסוקים לשלשה קוראין.

סימן מא - דין ברכה אחרונה של קריאת התורה.

סימן מב - דין שצריך אדם להסדיר קריאתו עד שלא יעלה לקרות בתורה.

סימן מג - דין אם רשאי אדם לעמוד על רגליו כשקורא רבו בתורה.

סימן מד - דין סדר קדושה דסדרא.

סימן מה - דין תפלת מוסף וקדושת מוסף.

סימן מו - דין סדר תפלת המנחה.

סימן מז - דין מנחה עם חשיכה כשאין שהות ביום להתפלל בלחש בעשרה ולהסדיר.

סימן מח - דין קריאת שמע של שחרית ותפלת ערבית קודם צאת הכוכבים.

סימן מט - דין למה נהגו לומר והוא רחום בתפלת ערבית.

סימן נ - דין ברכת אמת ואמונה.

סימן נא - דין ברכת שומר את עמו ישראל לעד.

סימן נב - דין תפלת ערבית אם רשות אם חובה.

סימן נג - דין מי שלא התפלל תפלה בשעתה אם יש תשלומין לה.

סימן נד - דין חולה שעמד מחליו אם יש לו תשלומין לימים שלא התפלל בהם.

הערוגה השנית עניין שבת סימן נה - דין שצריך אדם להשכים ולטרוח להוצאת שבת.

סימן נו - דין מלאכה בערבי שבתות וערבי ימים טובים.

סימן נז - דין הטמנה בערב שבת לצורך שבת.

סימן נח - דין רחיצת ידים ורגלים בחמין וחפיפת הראש ושינוי בגדים לכבוד שבת.

סימן נט - דין הדלקת נרות מבעוד יום לצורך שבת.

סימן ס - דין המדליק נרות לאחר חשיכה בשוגג או במזיד ומהו להלקות חוטא בשבת.

סימן סא - דין נר שבת שכבתה אם רשאי להדליקה על ידי נכרי.

סימן סב - דין פתילות הראוין להדליק בהן בשבת.

סימן סג - דין שמנים הראוין להדליק בהן בשבת.

סימן סד - דין מה הוא לקרוא בלילי שבת לאור הנר.

סימן סה - דין לילי שבת לחתום פורש סוכת שלום ודין אומר ברכת הפסוקים.

סימן סו - דין ויכולו וברכה אחת מעין שבע וקריאת פרק במה מדליקין.

סימן סז - דין מהו לאכול בערב שבת מן המנחה ולמעלה והיושב בסעודה וקידש עליו היום.

סימן סח - דין הסדרת שלחן ערב שבת מבעוד יום לכבוד השבת.

סימן סט - דין קדוש קודם נטילת ידים או לאחר נטילת ידים

סימן ע - דין קדוש במקום סעודה.

סימן עא - דין קדוש לאחר טעימה ומהו לקדש על הפת ועל כוס פגום.

סימן עב - דין חובת נשים בקדוש היום ומי שקידש לעצמו לחזור ולקדש לאחרים.

סימן עג - דין טעימת כוס של קידוש.

סימן עד - דין כוס של קדוש מהו לברך אחריו על הגפן.

סימן עה - דין פרשיות של שבת להסדירן שנים מקרא ואחד תרגום כל אחת ואחת בשבתה.

סימן עו - דין זמירות של שבת שאומרין ה' מלך בעמידה ואומר מזמור לתודה ומה שראו שנהגו להתפלל בשחרית ישמח משה.

סימן עז - דין שבחות שנהגו לומר בקריאת התורה וסדר קריאת התורה בשבת.

סימן עח - דין תרגום שמתרגמין בו בשעת קריאת התורה.

סימן עט - דין קדיש של אחר קריאת התורה מתי מקדישין ועל איזה ספר מקדישין.

סימן פ - דין קריאת המפטיר בתורה ושבת שכופלין בה וקורין שתי פרשיות שמפטירין בשל אחרונה. ומפטיר מה שיעלה למנין הקורין בתורה ושאינו רשאי להפטיר בנביא עד שיגלול ספר תורה ושבת של ראש חודש אם צריך להזכיר של ראש חודש בברכות של הפטרה.

סימן פא - דין מה שנהגו להזכיר נשמות ולברך העוסקין בצרכי צבור ומה שנהגו לפסוק נדבות וצדקות החיים מממונם למנוחת המתים.

סימן פב - דין תפלת מוסף של שבת.

סימן פג - דין מה שנהגו לומר אין כאלהינו עם פטום הקטרת.

סימן פד - דין קידוש על הכוס בסעודת שחרית.

סימן פה - דין נטילת ידים בשבת בשלג ובברד או במי גשמים שירדו בשבת.

סימן פו - דין מהו ליתן מלח ותבלין בשבת בתבשיל או כרכום ותבלין הצובעים ובישול אחר בישול.

סימן פז - דין אם מותר לחתוך קשרי אוכלין או להתירן.

סימן פח - דין מהו ליתן מלח ע"ג בשר או דג וביצה המבושלין או שאר אוכלין.

סימן פט - דין מה לעשות הילמי מיין ומלח או מים ומלח ליתן על הבשר ולנענע יחד לטבל בו ודין שום או חרדל שלשו מערב שבת.

סימן צ - דין סחיטת פירות על האוכלין ולמצוץ משקה מן הפת השרוי ביין או בשאר משקין. וכן חלות דבש שריסקן מערב שבת או ענבים שבעטן מערב שבת ליקח מהן בשבת.

סימן צא - דין משקין לסננן בתוך המשמרת וברירת אוכלין ועשיית יינומילין.

סימן צב - דין שחיקת פלפלין ומלח בשבת וטחינת פירות ופירורן.

סימן צג - דין שלש סעודות.

סימן צד - דין ברכת המזון להזכיר בה של שבת.

סימן צה - דין הדחת קדירות קערות וכוסות בשבת.

סימן צו - דין תלמוד תורה בשבת.

סימן צז - דין אלפים אמה מהיכן נמדדין בין בעיר בין במחנה ובשיירא.

סימן צח - דין חצרות הצריכות עירוב.

סימן צט - דין עשיית העירוב ושיעורו.

סימן ק - דין דיורי החצר ששכח אחד מהן ולא עירב עמהן.

סימן קא - דין חצר שנפרצה.

סימן קב - דין עירובי בתים.

סימן קג - דין בית הפתוח לרשות הרבים ויש עליה תקרה.

סימן קד - דין חפץ ששכחוהו ברשות הרבים וצריכין לו ברשות היחיד.

סימן קה - דין בהמה במה מותרת לצאת בשבת.

סימן קו - דין תכשיטי אשה המותרין לצאת בהן בשבת.

סימן קז - דין תכשיטין המותרין לאיש לצאת בהן ודיני קמיע.

סימן קח - דין מחט הקבוע בבתי ידים לצאת בו ולהדקו בשבת.

סימן קט - דין ליתן מים על הבגד שיש בו טינוף או בלא טינוף אם יש בו משום ליבון.

סימן קי - דין רחיצה בשבת בחמין או בצונן בכלים או בקרקעות.

סימן קיא - דין ספינה לילך בה בשבת ולצאת ולבא לתוכה.

סימן קיב - דין נתינת כלים לאומן מערב שבת ודין מלאכה הנעשית בשבת על ידי א"י לצורך ישראל.

סימן קיג - דין שותפות ישראל וגוי בשדה וכרם ובבהמה. ודין עבד ושפחה של ישראל מהו לעשות מלאכה בשבת ודיני שכירות בהמה.

סימן קיד - דין הבא בדרך סמוך לחשיכה וכיסו עמו והמוצא מציאה בשבת.

סימן קטו - דין כתבי הקודש להצילן מפני הדליקה.

סימן קטז - דין פירות שנתפזרו בחצר וחבית המטפטפת ומהו ליתן קנה בנקב בחבית.

סימן קיז - דין פקוח נפש בין ברפואה בין באכילה ושתיה בין בלחישה בין במלאכה אחרת.

סימן קיח - דין של צרכי המת הנעשין בשבת.

סימן קיט - דין קפול כלים ובגדים בשבת והצעת המטות.

סימן קכ - דין הלכות טלטול לאיסור ולהיתר.

סימן קכא - דין מהו לשחוק בפירות בתם וחסר או בכדור בשבת.

סימן קכב - דין מהו לקרות בשטרי הדיוטות בשבת.

סימן קכג - דין חליבת בהמה שהכבידה חלבה או אשה להקל חלב מדדיה.

סימן קכד - דין קשרים איזהו של קיימת ואי זו היא שאינו של קיימא.

סימן קכה - דין צידת כנה ופרעוש וזבובים בשבת.

סימן קכו - דין תפלת מנחה של שבת ומה שנהגו לומר צדקתך צדק.

סימן קכז - דין אכילה ושתיה בין מנחה לערבית.

סימן קכח - דין למה אין מתפללין בשבת שמונה עשרה והטועה ומתחיל של חול.

סימן קכט - דין תפלת מוצאי שבת וסדר ויהי נועם ומהו במלאכה קודם תפלה.

סימן קל - דין הבדלה על הכוס ושצריך אדם להסדיר שלחנו במוצאי שבת.

הערוגה השלישית סדר ברכות סימן קלא - דין מצות נטילת ידים ושצריך ליזהר בהן.

סימן קלב - דין מים הראוים לנטילת ידים.

סימן קלג - דין כלים שנוטלין מהן לידים.

סימן קלד - דין דברים שחוצצין בנטילת ידים.

סימן קלה - דין מי שאין לו מים מהו לכרוך ידיו במפה או בבתי ידים והנוטל ידיו ולא נתכוין לסעודה או מי שנטל ידיו לסעודה והפליג שעה אחת, ותכף לנטילת ידים ברכה.

סימן קלו - דין סדר נטילת ידים וברכתה וממי ראוי לקבל מים לנטילת ידים.

סימן קלז - דין ניגוב ידים ואוכל מחמת מאכיל אם צריך נטילת ידים.

סימן קלח - דין מי שנטל ידיו ואינו יודע אם בירך על נטילת ידים אם לאו.

סימן קלט - דין שנים או שלשה שאכלו להצטרף להמוציא או לברכת המזון בהסיבה או שלא בהסיבה ודין אם צריך הסיבה להצטרף עליו.

סימן קמ - דין למה נהגו לומר ברשות רבותי בהמוציא וסברי מוריי לברכת היין.

סימן קמא - דין המוציא בעין יפה בעשר אצבעותיו ולמה נהגו לבצוע על המלח.

סימן קמב - דין השה בין ברכת המוציא לטעימה ושלא להקדים לאכול פת אחרת עד שלא אכל הפת שבוצע להמוציא.

סימן קמג - דין יין שבתוך המזון לברך אחד לכולן או כל אחד ואחד לעצמו. והשותה מים או שאר משקין בסעודה אם טעונין ברכה או אם הפת פוטרתן והשורה פתו ביין אם צריך לברך על היין או הפת פוטרו.

סימן קמד - דין שנוי יין שמברכין עליו הטוב והמטיב ואין מברכין על שנוי פת ואם הביאו לפניו יין ישן ויין חדש כיצד מברך.

סימן קמה - דין היין שמברכין עליו בורא פרי הגפן חדש או ישן קונדיטין או מבושל.

סימן קמו - דין הנזהר מפת של א"י מהו לוכל תבשיל בקערה עם מי שאינו נזהר.

סימן קמז - דין דברים הבאים בתוך הסעודה או לאחר סעודה מהו הן בברכה.

סימן קמח - דין יין שבתוך הסעודה אם טעון ברכה לאחריו - או אם נפטר בברכת המזון.

סימן קמט - דין מים ומלח שלאחר סעודה ומים אחרונים ומה הם בברכה.

סימן קנ - דין שנים ושלשה לברכת הזימון ואם גמרו שנים סעודתן וצריכין לברך עד שלא גמר השלישי סעודתו להצטרף לזימון עמהם.

סימן קנא - דין מי שנזהר מפת של גוים להצטרף לברכת הזימון עם מי שאינו נזהר.

סימן קנב - דין אותם שאכלו ירק להצטרף לזימון עם אותן שאכלו דגן.

סימן קנג - דין קטן מהו להצטרף לזימון.

סימן קנד - דין שיעור אכילת פת שטעונה ברכת המזון.

סימן קנה - דין למה נהגו לסלק הפת וסכין מעל השלחן בשעת ברכת המזון.

סימן קנו - דין ברכת המזון עם טעונה כוס, ושאין משיחין על כוס של ברכה ועשרה דברים נאמרו בכוס של ברכת המזון ושצריך כל אחד ללחוש ברכת המזון עם המברך.

סימן קנז - דין סדר ברכת המזון.

סימן קנח - דין כוס של ברכת המזון לברך עליו לפניו ולאחריו וברכה אחת מעין שלש אם טעונה כוס אם לאו.

סימן קנט - דין חמשת המינין בברכה לפניהם ולאחריהם.

סימן קס - דין פירות האילן בברכה לפניהם ולאחריהם.

סימן קסא - דין מי שיש לו לברך ברכה אחת מעין שלש על מיני מזונות ועל פירות האילן ועל היין אם יכול לפוטרן בברכה אחת או מברך עליהן על כל אחד ואחד בפני עצמו ודין פירות אם יש להן זימון.

סימן קסב - דין פירות האדמה בברכה כגון ירק וקטנית והדומה להן ותערובת קמח וקטנית או שאר ירקות איזהו עיקר לברכה וכן תערובת זנגביל בדבש או זנגביל לח בפני עצמו וכמהין ופטריות.

סימן קסג - דין דברים שאין גדוליהן מן הארץ ואין להם שורש בארץ מה מברכין עליהן או דברים שגדוליהן מן הארץ והוא אוכל אותן שלא כדרך אכילתן או אוכל מהן מה שאין דרכו לאכול כגון קנוקנות ועלין.

סימן קסד - דין ברכות שמברכין על הריח.

סימן קסה - דין ברכות בפתיחתן וחתימתן והמברך על היין וסבור לברך על השכר והדומה להן.

סימן קסו - דין המברך על הדבר כסבור לאכלו ונפל מידו. ושאסור לברך ברכה שאינה צריכה כשם שאסור ליהנות מן העולם בלא ברכה.

הערוגה הרביעית ענין ראש חודש סימן קסז - דין ברכת לבנה.

סימן קסח - דין ראש חדש למה קובעין אותו שני ימים.

סימן קסט - דין למה נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חדש.

סימן קע - דין הכרזת החזן ראש חודש בליל הכנסתו למה נהגו כן.

סימן קעא - דין שצריך להזכיר של ר"ח בתפלה ומי שטעה ולא הזכיר.

סימן קעב - דין קריאת הלל בראש חדש.

סימן קעג - דין הלל שאין קורין אותו אלא בתפלת שחרית.

סימן קעד - דין היחיד בקריאת הלל בר"ח וימים שגומרין בהם את ההלל.

סימן קעה - דין ר"ח בנפילת אפים ובקריאת התורה.

סימן קעו - דין תפילת מוסף של ר"ח ופירושה.

סימן קעז - דין הטועה בתפלת מנחה ולא הזכיר של ראש חדש.

סימן קעח - דין שבת ור"ח מה להזכיר של שבת ביעלה ויבוא בעבודה.

סימן קעט - דין שבת וראש חודש בקריאת ההפטרה וראש חודש אחר שבת שמקדימין ומפטירין מחר חדש.

סימן קפ - דין תפלת מוסף של שבת ור"ח.

סימן קפא - דין צדקתך צדק לאומרו בשבת ור"ח או כשחל ר"ח באחד בשבת.

סימן קפב - דין שצריך להזכיר של ר"ח בברכת המזון ומי שטעה ולא הזכיר.

סימן קפג - דין שאסור לספוד על המת בר"ח.

הערוגה החמישית ענין חנוכה סימן קפד - דין מהו לעשות מלאכה בחנוכה.

סימן קפה - דין הלכות נר חנוכה והדלקתה וברכותיה.

סימן קפו - דין מי שלא הדליק נר חנוכה באחת מן הלילות אם יש לה תשלומין וכן מי שלא הדליק בליל ראשון אם מברך מכאן ואילך שהחיינו.

סימן קפז - דין שצריך להזכיר של חנוכה בתפלה ומי שטעה ולא הזכיר.

סימן קפח - דין קריאת ההלל בחנוכה.

סימן קפט - דין נפילת אפים וקריאת התורה בחנוכה.

סימן קצ - דין ר"ח וחנוכה בקריאת התורה ודין שבת וחנוכה או שבת ור"ח וחנוכה בין בקריאת התורה בין בהפטרה.

סימן קצא - דין שצריך להזכיר של חנוכה בברכת המזון ומה להתענות בחנוכה.

סימן קצב - דין הספד וצדוק הדין והבריית אבלים בחנוכה.

הערוגה הששית ענין פורים סימן קצג - דין סדר ארבעה ערכים בקריאת פרשיות והפסקותיהן.

סימן קצד - דין תענית של ערב פורים ונפילת אפים במנחת התענית.

סימן קצה - דין הימים שהמגילה נקראת בהן.

סימן קצו - דין כתיבת המגילה בקלף או בגויל.

סימן קצז - דין סממני כתיבת (המגילה) הכתיבה.

סימן קצח - דין מצות סדר קריאתה וברכותיה.

סימן קצט - דין פורים שחל במוצאי שבת לומר ויהי נועם.

סימן ר - דין סדר תפלת וקריאת התורה בפורים.

סימן רא - דין מצות סעודת פורים.

סימן רב - דין מגביית מעות פורים.

סימן רג - דין הספד ותענית בי"ד ובט"ו באדר ראשון ובשני ודין אבילות והבריית אבלים בפורים.

סימן רד - דין מלאכה בפורים.

הערוגה השביעית סדר הפסח סימן רה - דין שבת שלפני הפסח למה קורין אותו שבת הגדול.

סימן רו - דין בעור חמץ וברכתו ובטולו.

סימן רז - דין הגעלת כלים וטהרתן.

סימן רח - דין ערב הפסח באכילת מצה וחמץ ובכורות שמתענין ערב הפסח.

סימן רט - דין ערב פסח בעשיית מלאכה.

סימן רי - דין שמור חטים וקמח לשם מצה.

סימן ריא - דין מים שלשין בהם את המצות ומי ראוי ללוש אותן וסדר לישתן.

סימן ריב - דין שיעור חלה ואם ראויה אשה אחת ללוש יותר משיעור חלה.

סימן ריג - דין מצות אם מותר ללוש אותן מלפני ערב הפסח בעוד שהחמץ קיים.

סימן ריד - דין מצות הראויות לשמורים לצאת בהן ידי חובה ומהו ללוש מצה בתבלין ומי פירות ובדבש ובביצים או בשאר משקין.

סימן רטו - דין שריית מורסן לבהמה חיה ועוף.

סימן רטז - דין א"י הנכנס ברשותו של ישראל וחמץ בידו או שנפל חמץ מגגו של א"י לגגו של ישראל. וישראל וא"י שיש להם תנור בשותפות והא"י אופה בו חמץ בפסח. ואם רשאי ישראל לומר לא"י קנה לך חמץ שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח. ודין חמץ הבא דורון לישראל ביום אחרון של פסח, וישראל שלוה חמץ מחבירו לפני הפסח מהו לפרעו אחר הפסח.

סימן ריז - דין שיעור איסורו של חמץ בין בזמנו בין שלא בזמנו. בין במינו ובין של במינו, וחטה הנמצאת בתרנגולת או בתבשיל.

סימן ריח - דין מצות ההגדה וקריאתה ושתיית ארבעה כוסות וסדר הסיבתן ואכילת מרור ומצה ושאר ירקות וקריאת ההלל וכל הסדר לשני לילות הראשונים של פסח בין לעצמו ובין לאחרים.

סימן ריט - דין סדר תפלה וקריאת התורה וסדר ההפטרת של כל ימי הפסח.

הלכות חולו של מועד סימן רכ - דין חולו של מועד לכבדו באכילה ושתיה.

סימן רכא - דין מלאכות המותרות בחולו של מועד.

סימן רכב - דין פרגמטיא בחולו של מועד ומהו לקבל מלאכה לעשותו אחר המועד.

סימן רכג - דין בהמה ליטול צפרניה במועד ולקבוע לה ניגרי ברזל ברגליה.

סימן רכד - דין פינוי בית לבית ולהביא כלים מבית האומן במועד.

סימן רכה - דין דברים המותרין לכתבן בחולו של מועד.

סימן רכו - דין ציצית לטוותו במועד.

סימן רכז - דין תפירת בגדים וסירוג מטות במועד.

סימן רכח - דין כיבוס בגדים בחולו של מועד.

סימן רכט - דין הקזה ורפואה ורחיצת חמין וחפיפת הראש במועד.

סימן רל - דין גילוח שיער בחולו של מועד.

סימן רלא - דין נטילת צפרנים בחולו של מועד.

סימן רלב - דין אם מותר לכנוס אשה במועד.

סימן רלג - דין חפירת כוכין וקברות בחולו של מועד.

סימן רלד - דין מצות ספירת העומר וברכותיה.

סימן רלה - דין הנשים שנהגו שלא לעשות מלאכה בלילות בין פסח לעצרת כל הלילות של ספירת העומר.

הערוגה השמינית סדר העצרת סימן רלו - דין חג שבועות למה תלה הכתוב קביעתי' בספירה.

סימן רלז - דין קידוש על הכוס וברכת זמן בין בליל ראשון בין בליל שני.

סימן רלח - דין יום טוב לבצוע על שתי ככרות.

סימן רלט - דין סדר היום בתפלה ובהלל וקריאת התורה והפטרה ומה שנוהגין לפסוק נדבתן לשלש פעמים.

הלכות ימים טובים סימן רמ - דין ימים טובים לכבדן באכילה ושתיה וכסות נקיה.

סימן רמא - דין מלאכה האסורה ביום טוב.

סימן רמב - דין עירוב והוצאה ליום טוב והדלקת נרות בבתי כנסיות.

סימן רמג - דין רחיצה בחמין ביו"ט וטלטול עצי בשמים ותקונן להריח בהן.

סימן רמד - דין אוכלי בהמה לתקנן ולזמן א"י בסעודה ביום טוב.

סימן רמה - דין איסור הכנה מיו"ט לחבירו וכל שכן מיו"ט לחול, ובהמה מסוכנת מהו לשוחטה ביו"ט.

סימן רמו - דין הכנה מיו"ט לשבת ע"י עירובי תבשילין.

סימן רמז - דין מחובר שנתלש וחיה ועוף ודגים שניצודו ביו"ט ושבת ויו"ט הסמוכים זה לזה.

סימן רמח - דין מוקצה ונולד ביו"ט בין לבו ביום בין ליום טוב שני וכן מחובר שנתלש בראשון וביצה שנולדה בראשון מה הן בשני.

סימן רמט - דין ביקוע עצים ביום טוב ועצים המותרין להסיקן ביום טוב.

סימן רנ - דין ברירת פירות וקטניות והרקדת קמח.

סימן רנא - דין השחזת סכין ביו"ט והשוחט אם מותר להראות סכינו לחכם.

סימן רנב - דין כיסוי דם חיה ועוף ביו"ט ובהמה שיש בה חלק לא"י מהו לשוחטה ביו"ט והשוחט בהמה בשדה באיזו ענין הותרה לו הבאתה לביתו ובכור שנפל לבור מהו להעלותו ביו"ט.

סימן רנג - דין אם מותר למרוט הנוצה שעל בית השחיטה ביו"ט והפשטת בהמה ונתינת עור לפני הדריסה ומליחת חלבים.

סימן רנד - דין היאך נמנין על הבהמה לשוחטה כדי לחלקה ביניהם והבא ליטול בשר מן הטבח ומהו לשקול בשר ביו"ט בכף מאזנים או ביד והוא הדין לשאר אוכלין ומהו לילך אצל החנוני ליטול ממנו יין או שאר אוכלין.

סימן רנה - דין מליחת בשר ביו"ט ומליגת הראש והרגלים.

סימן רנו - דין מהו לדוך תבלין ולשחוק מלח ביו"ט.

סימן רנז - דין פירות שירדו עליהן גשמים לטלטלן מגגו אל גג או לכסותן בכלים מפני הדלף.

סימן רנח - דין בהמה וכלים כרגלי הבעלים או כרגלי הרועה ורגלי השואל ומה לקרד או לקרצף הבהמה ביו"ט.

סימן רנט - דין מהו לכחול את העינים ביו"ט.

סימן רס - דין מהו לעשות פתילה ביו"ט. ומהו לכבות את הנר מפני דבר אחר או לכבות את הבקעת שלא יתעשן הבית או את הקדרה.

סימן רסא - דין חליבת בהמה ביו"ט.

סימן רסב - דין חיוב שמחה ברגל ואפי' ביום שלאחר הרגל.

הערוגה התשיעית סדר תענית סימן רסג - דין ארבע צומות.

סימן רסד - דין אם מותר לכבס ולרחוץ מראש חדש אב עד התענית.

סימן רסה - דין סעודת ערב תשעה באב בחול.

סימן רסו - דין סעודת תשעה באב או ערב תשעה באב שחלו בשבת וכן שבת שחל בו תשעה באב מה הן בתשמיש המטה.

סימן רסז - דין תפלת ליל ת"ב בין באמצע החול בין במוצאי שבת.

סימן רסח - דין ת"ב שחל להיות במוצאי שבת לברך על הנר והבשמים.

סימן רסט - דין רחיצת ידים שחרית וסדר תפלה וקריאת התורה והפטרה בין בשחרית בין במנחה.

סימן רע - דין הנחת תפילין וציצית בת"ב.

סימן רעא - דין מילה שחלה בת"ב ויוה"כ ושאר תעניות.

סימן רעב - דין הדברים הנאסרים בת"ב.

סימן רעג - דין עוברות ומניקות מה הן בתענית ואם אומרים צדוק הדין על המת.

סימן רעד - דין סעודת מוצאי תשעה באב.

סימן רעה - דין קבלת תענית מבעוד יום.

סימן רעו - דין עד מתי מותר לאכול ולשתות בליל התענית בכניסתו.

סימן רעז - דין סדר תפלת תענית ולמה נהגו להתענות שני וחמישי.

סימן רעח - דין שבת ויו"ט מה הם בתענית חלום ועשרים וארבע צומות מה הם בר"ח.

סימן רעט - דין השרוי בתענית מהו לטעום את התבשיל.

סימן רפ - דין אגרא דתעניתא.

הערוגה העשירית סדר ראש השנה סימן רפא - דין ר"ח אלול למה נהגו לתקוע בשופר.

סימן רפב - דין סדר מעמדות מראש השנה עד יום הכפורים. שהן ימי תשובה ותעניות ומעשים טובים.

סימן רפג - דין טבילה בערב ר"ה ומה שנהגו לשחוט תרנגול ודברים שהן לסימן טוב בר"ה.

סימן רפד - דין מהו להתענות בראש השנה.

סימן רפה - דין קידוש וסעודה בלילי ראש השנה.

סימן רפו - דין סדר תפלת לילי ראש השנה.

סימן רפז - דין סדר תפלת היום.

סימן רפח - דין קריאת התורה והפטרה.

סימן רפט - דין סדר תקיעות שתוקעין כשהן יושבין.

סימן רצ - דין סדר תפלת מוסף והלכותיה.

סימן רצא - דין ש"ץ אם מוציא רבים ידי חובתן בברכות של ר"ה ויום הכיפורים.

סימן רצב - דין מצות תקיעה בשופר של איל.

סימן רצג - דין הכשר שופר והלכותיו.

סימן רצד - דין שופר לדחות את השבת או לפקח עליו את הגל ביו"ט או להעביר עליו את התחום ולהורידו מן האילן או לחותכו ולתקנו.

סימן רצה - דין מי ראוי להוציא רבים ידי חובתן בתקיעות ונשים ותינוקת אם רשאים הן לתקוע לעצמן או להתלמד.

סימן רצו - דין קולות הכשרים בשופר.

סימן רצז - דין כוונה אם מעכבת בתקיעות או אם אינה מעכבת.

סימן רצח - דין שיעור התקיעות.

סימן רצט - דין תקיעות אם שמען בסירוגין או משני בני אדם כאחד.

סימן ש - דין מי שלא היה עמו שופר בשעת תפלה ואח"כ נזדמן לו.

סימן שא - דין שיעור התקיעות שעל סדר הברכות.

סימן שב - דין תקיעות שעל סדר הברכות אם טעונין ברכת תקיעה.

סימן שג - דין אם רשאין להפסיק ולשוח בין תקיעות הראשונות לתקיעות שעל סדר ברכות.

סימן שד - דין תקיעה במוספין ולא בשחרית.

סימן שה - דין ימים שבין ר"ה ויום הכיפורים להתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט וזכרנו לחיים ומי כמוך.

סימן שו - דין שבת שבין ר"ה ליוה"כ להתענות בין יחידים המתענין בימים האלה וקריאת פרשת האזינו.

ערוגה אחד עשרה סדר יום הכפורים סימן שז - דין סעודת ערב יום הכיפורים.

סימן שח - דין הפסקת סעודת ערב יוה"כ מבעוד יום.

סימן שט - דין הטמנה לצורך מוצאי יוה"כ.

סימן שי - דין טבילה בערב יום הכיפורים וסדר וידוי בתפלת המנחה.

סימן שיא - דין זמן לאמרו ביוה"כ ושבת ויום הכיפורים מהו בקידוש היום.

סימן שיב - דין איסור אכילה ושתיה ביוה"כ.

סימן שיג - דין רחיצה וסיכה.

סימן שיד - דין נעילת הסנדל.

סימן שטו - דין תשמיש המטה.

סימן שטז - דין איסור מלאכה ביום הכיפורים.

סימן שיז - דין סדר תפלת ערבית והיתר נדרים בליל יום הכיפורים.

סימן שיח - דין אם מותר לקרות בבית הכנסת ולומר סליחות ווידוים לאור הנר ואם רשאין להדליק נרות בבתיהן.

סימן שיט - דין נטילת שחרית פניו וידיו וסדר תפלת שחרית.

סימן שכ - דין סדר קריאת התורה והפטרה ותפלת מוסף ותפלת מנחה ואם יש נשיאת כפים במנחה.

סימן שכא - דין סדר תפלת נעילה.

סימן שכב - דין סדר תפלת ערבית ותקיעה והבדלה במוצאי יום הכיפורים.

סימן שכג - דין ימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות.

ערוגה שתים עשרה חג הסוכות סימן שכד - דין דברים הפסולין לסכך.

סימן שכה - דין סיכוך בדבר המחובר לקרקע.

סימן שכו - דין דברים הראוין לסכך בהן.

סימן שכז - דין הכשר גובה סוכה.

סימן שכח - דין שיעור אויר הפוסל בסוכה.

סימן שכט - דין הכשר סוכה קטנה.

סימן של - דין הכשר הסכך מעובה או דק.

סימן שלא - דין סוכה תחת סוכה או בתוך הבית ותקרה שאין עליה מעזיבה.

סימן שלב - דין הישן בכילה בסוכה או שפירש סדין תחת הסכך או על הסכך.

סימן שלג - דין העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה ובין האילנות.

סימן שלד - דין סוכה העשויה כמין צריף או שסמכה לכרעי המטה.

סימן שלה - דין דברים הראוין לדפנות.

סימן שלו - דין שיעור דפנות.

סימן שלז - דין סוכה שלא נעשו לשם חג כגון סוכות יוצרים וסוכות גנב"ך וסכות רקב"ש וסכה ישנה.

סימן שלח - דין סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים.

סימן שלט - דין עצי סוכה מהו ליהנות מהן כל שבעה.

סימן שמ - דין נויי סוכה מהו בהנאה כל שבעה.

סימן שמא - דין מהו לצאת מסוכה לסוכה ולעשות סוכה בחול המועד.

סימן שמב - דין מי הן החייבין ומי הן הפטורין מן הסוכה.

סימן שמג - דין הנולד לו צער בסוכה אם רשאי לצאת ממנה.

סימן שדמ - דין כלים הראוין להעלותן בסוכה ודין אכילת עראי חוץ לסוכה.

סימן שמה - דין סעודות שחייב אדם לאכול בסוכה.

סימן שמו - דין סוכה בברכותיה.

סימן שמז - דין סוכת השותפין וסוכת בתי כנסיות בברכה.

סימן שמח - דין לולב הגזול בין שנגזל מישראל בין שנגזל מא"י.

סימן שמט - דין לולב היבש.

סימן שנ - דין לולב של ע"ז איזה אסור ואיזה מותר.

סימן שנא - דין הכשר לולב ופיסולו בקטימת עלין או בכל ענין אחר.

סימן שנב - דין איזה אילן הנקרא עץ עבות.

סימן שנג - דין הדס הגזול והיבש ואיזה נקרא עבות והכשירו ופיסולו.

סימן שנד - דין עינבי ההדס אם מעכבין בו לפוסלו אם לאו.

סימן שנה - דין הדס הקטום וכמה הדסים צריכין ללולב.

סימן שנו - דין מצות ערבה שבלולב וברכותיה.

סימן שנז - דין הדס וערבה לאוגדן עם הלולב.

סימן שנח - דין שיעור אורך לולב והדס וערבה ואם רשאי להרבות בהדס וערבה ואם האתרוג בא עמהם באגודה.

סימן שנט - דין פרי הנקרא עץ הדר.

סימן שס - דין הכשר אתרוג ופסולו.

סימן שסא - דין שיעורו של אתרוג.

סימן שסב - דין ד' מינין הללו אם מעכבין זה את זה ומהו להריח בהן.

סימן שסג - דין ארבעת המינין הללו שאין ניטלין בשבת.

סימן שסד - דין לולב השאול או של שותפין.

סימן שסה - דין לולב בימין ואתרוג בשמאל ומצות נטילתן דרך גדילתן.

סימן שסו - דין זמן נטילת לולב וסדר ברכתו.

סימן שסז - דין מצות נענועו של לולב בשעת הברכה וקריאת ההלל וסדר נענוע.

סימן שסח - דין לולב מהו לטלטלו ביום טוב לאחר שיצא בו.

סימן שסט - דין מצות ערבה בשביעי של חג הוא יום הושענא רבא.

סימן שע - דין ארבעה מינין הללו מהו בהנאה יום שביעי לאחר שנעשה מצותן.

סימן שעא - דין סדר תפלה וקריאת התורה והפטרת לשבעת ימי הרגל.

סימן שעב - דין שמיני עצרת לקידוש ותפלה וקריאת התורה והפטרה.

נשלם סימני הלכותיהן ומניינם שלש מאות ושבעים ושנים וסימנם שב"ע השבלים הטובות: