שבות יעקב חלק ג נז

כתבים משני צדדים הנ"ל עם כתבים מהרבנים זה אומר בכה שהדין עם הקצין וזה אומר בכה שהדין עם הצד שכנגדו וראיתי מכותלי כל הכתבים שהם מחולקים יחד שלא לש"ש ולא רציתי אז להשיב באותו פעם שום דבר ואח"כ נתפשרו הצדדים יחד ובשנת ת"צ לפ"ק התעורר הנדון הנ"ל ע"י אחד מיורשי של הצד שכנגד הקצין שתבע שלא הי' רשות לאותו שבא מכחו לפשר רק דוקא הדין יקוב ההר לפני הב"ד והיינו בזבל"א וזבל"א ורב אחד מפורסם כנ"ל וחזר וניער המחלוקת הישנה כנ"ל הקצין רוצה שיהי' שליש הרב ומ"ץ שבעירו כנ"ל והצד שכנגדו רוצה דוקא שליש רב אחד מפורסם כנ"ל והוסיפו הצדדים הנ"ל שנית ידם בכתביהם לכמה רבנים לכתוב להם דעתם הדין עם מי והצדדים שלחו הכתבים של הרבנים אלי יעקב הקטן להכריע ביניהם וראיתי כמה תיוהו' בכתביהם איזה מהם נטו דעתם אחר הקצין מחמת נשיאת פנים ואיזה מהן שנטו אחרי הבצע ובתוכ' הי' איזה רבנים קטנים וצעירי' לימים לא ידעו מאי קאמרי ובלעגי ובעמקי שפה עקום ומעוקם ידברו המהגים ומצפצפי' ואינם יודעי' וכו' ולא יודעים בין ימין לשמאל ואחר כל זאת בא אלי כתב מאיש עמיתי וידידי ה"ה הגאון המופלג והמפורסם גדול שמו בישראל מוהר"ר יחזקאל אב"ד ור"מ דק"ק המבורג וש"ק וז"ל אות באות באשר שהתובע מהנדון הנ"ל צועק בקול מר מבקע חלוני רקיע שיש לו משפט גדול עם קצין אחד לפי שהוא עשיר מוחזק בעירו ומה גם שאין שם ב"ד מומחה רוצה לילך עמו בדינא ודיינא ה"ה גאוני רבנים המפורסמי' באשכנז הסמוכים שם על אופן שאחד מן הגאונים המפורסמים יהי' שליש וכל צד יברור לו בורר א' או ב' וכתבנו להקצין שכן הדבר נכון לאיש כמוהו לשמוע דין תורה וגם השיב שהוא מוכן אך לעמוד למשפט דוקא בקהלתו אשר הוא מתגורר שם דוקא לפני הרב דקהלתו ואנחנו אלה יודעים ברור דבר על אופניו אופן א' בארץ שהקצין הנ"ל תקיף ראש וראשון בקהלתו ובגליל שלו וכולם כפופים תחתיו וגם הרב מוכרח להיות כפוף לו והדין פשוט בסימן י"ד ובתשובת תשבץ ובתשובת בן לב בעשיר וקצין וחכים ותקיף בעירו לא אמרינן התובע הולך אחר הנתבע וכן הסכימו וכתבו לי גאוני אשכנז הסמוכים וקרובים לעיר של הקצין שכן הדבר הזה שאין דרך כלל לעמוד למשפט עם הקצין בעירו או לפני הרב דגליל שלו ובשנת תע"ה הי' ג"כ לאם היורש הנ"ל משפט עם אותו הקצין ושאר אחיו וגזרו ואמרו כל גאוני ארץ שמחויב לציית דין בעיר אחרת עד שהקצין הנ"ל הרכין את ראשו לומר הן כפי כתבי הקודש של הגאונים הרבנים שהקצין לא יה' בכלל החרמות כי הקצין התרצה באותו פעם לשמוע דברי חכמים ומתוך כך יצא פשר דבר ביניהם וכהיום אינני יודע מה היה להקצין שהשיב אחור וחוזר על הראשונו' לומר כדברים הראשונים לשפוט דוקא בעירו ורב שלו וכתב כנסת הגדולה ובבן לב דאדרבא יותר שבעה"ב חשוב וגדול וחכם אין נכון שיש פירצ' בעירו כי בודאי יש נשיאות פנים מרוב גדולתו ובפרט בעתים הללו שבעו"ה הרבנים רובם ביד הרוזנים קציני ארץ כחומר ביד היוצר ברצונם מקצר וברצונם מאריך וכתבנו כמה וכמה פעמי' בהתראה אחר התראה להקצין הנ"ל שאם לא ישמע לנו ידינו נטוי' לגזו' חוי' דרבנן ללכדו במצודת חרם חמור באשר בכל אלה לא מצאתי שישמ' הקצין הנ"ל ע"כ ע"פ דין תורה הוא נלכד במצודת חרם חמור ושמתות ונידוי' ואולם ידענא מיעוט ערכי ערך פלגי עלי שדברי דברי יחיד אמנם בטוח אני בכבוד הרבנים גאוני ארץ שגם המה יסכימו ויכתבו מילייהו בספר שיהי' הקצין הנ"ל נלכד בכל החרמות ושמתות הנ"ל עד שיאמר הן לציית ד"ת כנ"ל כ"ד לכל תוקף ועוז ע"פ דין ודת תורתינו הקדוש' פה ק"ק אלטונא אנכי עפר ואפר לבן כפר יחזקאל בא"א מהר"ר אברה' ז"ל חונה פה ק"ק שלש קהילוה אה"ו: וזאת תשובתי על הנ"ל: תשובה כל דברי הגאון הגדול המפורס' הנ"ל אינן צריכן חיזוק כי המה בנוים על אדני ואבני צדק ילין בה ע"פ הסכמו' גדולי הפוסקים ושיקול הדעת של תורה ודברי רמ"א בש"ע י"ד עשיר ומוחזק ואלם בעירו אפשר הוא וי"ו המחלוקת כמבואר בתשובת המרדכי שהביא בעל בנימן זאב שהוא מוצא הדין ומקורו וכן מטין דברי מהר"מ מטראני ח"א שכל שהוא גדול במעלה וכו' ומה לי להאריך כבר קדמוני ברוכי' לה' ע"כ אף ידי תיכון עם הגאון וזרועי תאמצנו לכוף כאגמון ראש המסרב בסילו' דלא מבע דמא לשמוע דברי חכמים עד שיאמר רוצה אני לינקוט ניגרא ברייתא לדין לפני השליש המרוצה לשני צדדים וכל המעקש להוציא דברי חכמים וחידותיהם לדעת אחרת בודאי הוא נוטה אחר הבצע אמרת ה' צרופה מצות ה' ברה מאירת עינים לראי' באתי על החתום היום יום שני ך"ז מנחם פדו"ת לפ"ק פה מיץ יע"א כ"ד הקטן כאש"ע יעקב: וזאת התשובה אשר הושבתי להקצין הנתבע תשובה הנה גי"ה הגיענו כפול ומכופל באחת ושתים ולא אשיבנו באשר ששאל שלא כהוגן ושלא כדת של תורה כאשר צדדתי בכל צדדים דאוריית' ומצאתי או"ן לא ואמרתי שלא להשיב על הקלקל' ושתוקתי כהודאה לדברי חבריי אולי לא יכוה וכו' אח"כ הגיעני אגרת בת מחלת לב ן עמיתי הגאון אב"ד דק"ק המבורג ותוכו רצוף אהבה מבעל דינו זועק חמס שמ"כ עומד בסרבנות ובחמי חמין יכוה ברמץ וגחלי אש וע"ז דוה לבי מגברא דכוותי' גדול הדור שממנו יראה הקטנים להיות בוגד ח"ו בתורה ובחכמיה ובודאי פיתוהו והיסיתוהו בעלי חיצים חץ שחוט לשונם לשון מרמה ע"כ יתחמץ לבבי ונזהא דהן הן נקטא נפשי לשלמנא ולהשלים דברי חכמים אשר קדמוני למען האמת ושלום אהבו לכוף את מ"כ לירד ולדון אל ב"ד השוה ומשוה קטן וגדול שאיננו כבוש תחת ידו תקיפה של מכ"ת כמשמעות דברי הגאון המנוח מהרא"ב זצ"ל וכדברי הראשוני' של הגאון דק"ק פפ"ד בטוב טעם ודעת וכעת בשנותו את טעמו בריר חלומות חזר מ"כ לכתוב לי ולהעתיק לי דברי קהלות איזה רבנים צלל במים אדירים והעלה בידו וכו' כי כולם חזותם שוא ורופאי אליל שפולטתו סכין ומשוח בשמן אמנם אז נגעל מגן שוא"ל כי על משמרתי אעמודה שהדין עם צד שכנגדו ותיתי לי דאפילו לגברא דכוותי' לא נשאתי פנים גבר גבר בכולי כמותו ודברי המפורסמי' א"צ ראי' שמ"כ הוא נשיא בעמיו בחכמ' ובמעל' ובעושר ובתקיפו' כמותו י"ב ומי יכחיש הידוע ואינני ח"ו נותן אשמה להמ"ץ שלו שיעות ח"ו משפט או למכ"ת שינטור לו שנאה עבור זה וכ"ש שידיחנו לארץ אחרת כי לא נחשדו ישראל על כך ומאן דקשקלי לי' גלימא בבי' דינא ליזמר וליזל שצדקה לזה שהוציאו גזיל' מתחת ידו מ"מ מידי הרהור לא יצאנו שהצד שכנגדו יסתתמו טענותיו פוק חזי כמה הרחיקו בזה חכמי ישראל החסידים כדאי' בכתובת ובשבועות הרבה דברים דרשו על בצדק תשפוט עמיתך שיהי' שניהם שווים לו. ולו יהי' כדברי מכ"ת שאין לפסול המ"ץ שלו כאשר אינו כן ע"פ הדין לפע"ד מ"מ יש להסתלק את עצמו כדאי' אם רואה הדיין שבע"ד חושדו וכו' ע"כ אם ישמע מכ"ת לעצתי לא ישמע לקול מלחשים חובר חברים מחוכם אשר לא ימלטוהו ביום רעה ידרכוהו ידרפוהו מנוחה המקרבים לאדם בשעת הנאתן ואין עומדין לו בשעת דוחקו ואותן הוצאות של הרבני' והכתבים הכל יקח לילך אחר ב"ד יפה כמו הגאון אב"ד דק"ק פיורדא או מי כמוהו מור' והוא יהי' שליש ביניהם ואז יצא הדין לאמיתו של תורה ואיש על מקומו יבא בשלום ובזה יוציא את עצמו מחשדא ומפלוגת' פלגות ראו או"ן גדולי חקרי לב וממנו יראה הקטנים לשמוע לדברי חכמים ואל יתנו כתף סוררת ויהי' זכות הרבים תלוי בו ולמה יתאמץ בדבר של מה בכך הלא תורה אחד ומשפט אחד לכלנו ומה יתן ומה יוסיף אם ידון במקום הזה או במקום אחר והייתם נקיים מה' ומישראל ובפרט בעת הזאת ארי' שאג מי לא ירא אבי' דרא חושבנא ע"כ ישמע נא לעצתי לעשות שלום בין דייני וחכמי ישראל ויחזיק במעוזם ואז שלום יהיה לו והמלך המשפט יצדקיהו במשפט ולכתבו בספר החיים נצחיים ויאריך ימיו ושנותיו עד ביאת הגואל כ"ד המדבר במשפט צדק ואמת ועוו"לה שקילנא כדרכי כל הימים כידוע ומפורסם ת"ל והיא שעמדה לי ויעמוד לזרע זרעי עד עולם אמן הק' כאש"ע יעקב: שאלה קמב מדיין מומחה במדינה אחד סמוך ונראה לכאן הנה יש כאן ציר אחד ששולחין ע"י יהודים וערלים למאות ולאלפים והוא מוחזק לנאמן שמעולם לא מעל ולא שלח יד בשליחתו וכמו איזה שבועת העבר שלח שמעון שק צרור וחתם עם מטבע כסף ובתוכו צרור וחתום איזה מאות דובלני ושקל אותו שק במשקל כמה משקלו להביא איזה פרסאות מכאן לראובן קרובו שיקח בהם איזה סחורה ויתן לו שכרו וכתב לו בכתב כמה משקלו וישגיח על חותמו וכאשר הביא הציר השק לראובן אמר הציר ששקל אותו וראה אחר החותם ונתן לו כתב לשמעון שקבל ע"י הציר על נכון השק מחותם וכמו שבוע אח"כ כתב שמצא בתוך השק הכסף ולא שום מטבע מזהב ושמעון טוען כיון שכתב תחלה שקבלת השק על נכון עם כתבי שכתבתי לך בודאי שקלת מתחלה וראית תיכף אחר החותם וראובן טוען לא דקדקתי אחר המשקל והחותם כיון שהציר מוחזק לנאמן וכו' ובאמת ראובן אינו מוחזק לנאמן כ"כ והוא נחשד קצת לממון ובפרטות שיש לו בת בוגרת ונשתדך עם א' ופסק ליתן לה נדוני' סך מה וכמה זמן ועידן חלף ועבר שלא הי' יכולת בידו לעשות נישואין בשביל הנדן ועכשיו רוצה לעשות נישואין אם יש לדון בזה ע"פ האומדנא או לא: תשובה הנה שאלתו אם יש לדון בזה ע"פ האומד לע"ד נראה דא"צ לכל זה האומד כלל כיון שהמתעסק ראובן ששלח לו המעות יש לו שכר משמעון הוי ליה שומר שכר ואין לך פשיעה גדולה מזו כיון שכתב לו שמשקלו כך וכך ושיראה אחר חתימתו והוא האמין להציר ולא דקדק בכך ה"ל פשיעה גדולה אפילו שומר חנם יש לחייבו דאלו הודיע תיכף הי' יכול להוציא ממנו מכ"ש זה שהוא שומר שכר אפי' אם לא נטל שכר מ"מ ה"ל ש"ש מיד שפותח השק ובידו להשתמש במעות עד שיבא לידו הסחורה הזאת ה"ל ש"ש וכדאיתא בפ' המפקיד דף מ"ג וכמבואר פ"י מה"ל פקדון ובטור ח"מ סי' רצ"ב אע"ג דמבואר שם דדוק' בשולחני וחנווני דינ' הכי מ"מ מבוא' בסמ"ע והסכמת אחרוני' דהאידנ' כ"ע כשולחני וחנווני לענין זה ומ"מ לא אשיבך ריקם על האומדנא אע"ג דמבואר בש"ע ח"מ סימן ט"ו והוא מרמב"ם פ' כ"ד מהל' סנהדרין דין ב' וז"ל כל הדברים הם עיקר הדין אבל משרבו בתי דינים שאינם הגונים ואפילו הי' הגונים במעשיהם כראוי ובעלי בינה הסכימו רוב בתי דינים שבישראל שלא יהפכו שבועה אלא בראיה ברורה ולא יפגמו שטר וכו' מ"מ האריך בתשובת מהר"מ אלשיך סימן מ' והוציא כן בתשובת הרא"ש ומהרי"ק ושאר פוסקים דהיכא דאיכא אומדנה טובא ולבו של הדיין שלם בדבר והוא מומחה בדורו ומוחזק איש ישר שאינו נושא פנים אם לבו שלם בדבר מותר לדון ע"פ האומד