שביבי אש כה

אחר, וז"ל: אות אלף יש בה ויו ושני יודין ולקחה יוד אחת ממנה ונשאר יוד ויו לכן קראתו יוסף ולא אסף ואותו יוד שלקחה מיוסף נתנה לבנימין שנכתב מלא יוד ועפ"י האמור כן דברה רחל! אסף אלהים את חרפתי כי יוסף עתיד להעמיד י"ב שבטים כיעקב אבל שוב ראתה ברוה"ק כי עשרה ילכו לאבדון לכן לקחה היוד ממנה וגנזה לבנימין, וזהו ותקרא שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר אשר יחזיר את העשר אשר נאבדו, ודו"ק. ספר שמות סדר שמות

ותאמר מילדי העברים זה וכו' ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיהו: ורבים מקשים מדוע קראה אותו משה הלא משוי היה לה לקרותו על שם משיתיהו?, אבל נראה לרבנו ני' כי בת פרעה הציגה זאת על נס את אשר קרה לה ביום ההוא כי נכמרו רחמיה על ילד זר להצילו ממים הזדונים ותגמור אומר לאמצו כבן לה ותשם אותותיה אותות כי זה לבדו הוא העתיד להוציא את ישראל מתחת סבלות מצרים, כי חרטומי פרעה ראו ויספרו כי ביום ההוא יולד מושיען של ישראל אך לא ידעו עם יהיה מבני ישראל או מזרע מצרים, הלא לכך צוה פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו כמש"כ רש"י, והנה באמת מה שנעלם מעיניהם ולא ידעו ברור כשמלה מי הוא זה ומאיזה עם יהיה, יען כי משה נחשב לישראל ולמצרי מלאום ללאום כי יוכבד הרתה גם ילדה ובת פרעה גדלה שעשועיה וכבן יחשב גם לה כאשר כתוב ויהי לה לבן ודרשו מזה בתלמוד כי כל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו וא"כ ראו החרטומים בן ערבובי' ולא יכלו לעמוד על דעתו אם ישראל או מצרי, ועתה כאשר לקחה בת פרעה את הילד אליה נפתר לה החידה מדוע לא יכלו החרטומים לדעת מאיזו עם הוא וזה היה לה לאות כי זה הוא ולא אחר אשר יושיע את ישראל מיד מצרים וזה אמרה "מילדי העברים זה" ר"ל זאת אשר ראו החרטומים כי היום יולד מושיען של ישראל זה הוא בטח מילדי העברים אבל הם לא הכירוהו יען אני אגדלנו, ותקרא שמו משה ע"ש העתיד כי הוא יושיע את ישראל, ותאמר כי מן המים משיתוהו, אמרה בפני כל טעם קריאת שמו משה מפני שמשיתוהו מן המים אבל היא הסתירה כוונתה שרמזה שהוא הוא העתיד להיות מושיען של ישראל, ולכן הקדימה ותקרא שמו טרם נתנה טעם לשמו כמו שכתב רבנו ני' למעלה בפי' ויצא אצל ראובן עי"ש, ודו"ק

ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו: רש"י לפי שלא מל את בנו וכו' אר"י ח"ו לא נתרשל משה אלא אמר אמול ואצא לדרך סכנה הוא אמול ואשהה ג' ימים הקב"ה צונו לך