שביבי אש כג

לקונה בשקיעתה, וזה שאמר להם יוסף "אל תרגזו" ר"ל אל תרגזו את יצריכם הרע "בדרך" לא בתורה ולא בהזכרת יום המיתה אשר המה נקראים דרך כי נגד עצבות או חרון לא יועילו וזה שאמרו אל תתעסקו בדבר הלכה זו תורה, ואל תפסיעו פסיעה גסה היא הזכרת יום המיתה שהיא פסיעה גסה היום כאן ומחר בקבר אבל תכנסו בחמה היינו ק"ש שהיא תעורר יראה ונמשלת לחמה ששוקעת במעריב כדי ליתן שלום לקונה בזה תכנסו לעיר ואז אשריכם וטוב לכם, ודו"ק. סדר ויחי

ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים: במדרש שלא יפדו בי המצרים שנאמר ופטר חמור תפדה בשה, והמה חמור שנ' בשר חמורים בשרם ואני שה שנאמר שה פזורה ישראל ונ' לרבנו ני' לפרש כי הנה מדת החסד הוי אלי' וקוץ בה יען כי כמו שתטה את האדם להטיב לאחרים ולגמול עמהם חסד כן תטהו גם לתאוה רעה להיות רץ לזנות ועם מנאפים חלקו כי מקור החסד היא ההתעוררת אשר אין בו כח לעצור בעדו כמובן וזהו מה שכתבה תורה בפרשת עריות, כי חסד הוא, והנה אנחנו ב"י גמ"ח הננו רחמנים בני רחמנים, אולם בכל זאת גדורים אנחנו מאוד בעריות ונסים אנו מהם אל קצה האחרון ע"י התורה הנקראת אמת, וזאת היתה מדת יעקב אשר לבן פ"ד שנה התהלל ויאמר כחי וראשית אוני, והנה המצרים שטופי זימה היו ורודפים אחר בולמוס של עריות ולעומת זה גם טובי לב היו ורב חסד מטה כלפי חסד עד כי אמרה תורה לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו ר"ל לא תתעבנו מכל וכל על אשר זנה יזנה כי יש בו גם צד הטוב והוא שעמדה לאבותינו שהיו גרים בארצו והיו להם אכסני' בשעת הדחק, והנה יעקב ירא לנפשו באשר ב"י ומצרים מדה אחת להם היא מדת החסד ואולי יטו גם הם מדרך האמת מדת יעקב להיותם כמצרים פרוצים בעריות ואז ח"ו יפלו ולא יוסיפו קום הלא רק בעבור כי היו גדורים בערוה נגאלו ממצרים, וזה שאמר אל יוסף: ועשית נא עמדי חסד ואמת ר"ל עם מדתי עשה חסד עפ"י התורה אשר היא אמת, ואל נא תקבריני במצרים ר"ל מדתי מדת האמת אל תאבד במצרים שינאפו איש את אשת רעהו כאשר המה עושים כי אז ח"ו אבדה תוחלתי כי מה נשתנו אלו מאלו כי גם המה חסד עושים טובים ומטיבים וזה שאמר במדרש שלא יפדו בי המצרים באשר יאמרו כמוני כמוהם כלם מנאפים בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם שטופים בזמה. "ואני שה" ואמרו במדרש כי לכן נמשלו ישראל לשה יען כמו שה הזה אם יגע אדם באחד מאבריו יזדעזע כלו, כן ישראל. אם פגע הדין באחד מהן יתעוררו כלם הרי זה מדת החסד שהיא קל להתעורר אבל גם פזורה ר"ל כי במקום אשר צריך להיות עומד מרחוק ולסוג אחור יש להם כח המעצר היא מדת גבורה וצימצום ולכן נקראים שה פזורה אבל אם הם ח"ו שה לבד אז ופטר חמור תפדה בשה כי מה נשתנו אלו מאלו ודו"ק, כי הוא כפתור ופרח

ברש"י: חסד ואמת חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול, וכתב שם