שביבי אש קעז

דבמקום דאיתחזק איסורא הוה לה לחקור שמא עדות שקר הוא או שונא אמרי בדדמי ולא מקרי אונס, ורש"י ז"ל פי' שם דהוה לה להמתין אבל הכא במאכיל לפועלים ולאורחים ודאי קשי', ולומר דילפינן תרומה ממעילה בזה בגז"ש דחטא חטא קשה לומר מהרבה טעמים כאשר ביאר זאת רבנו נ"י בחידושיו וצע"ג

ואגב אורחא נציע מה דקשה שם בגמ' חגיגה הנ"ל דמעיקרא מאי קסבר דרצה לדמות מוציא מעות הקדש להא דשליח וכי לא ידע דכל שוגג דעלמא חייב משום דקרוב למזיד דהוה לי' לעיוני ומה בין מוציא מעות הקדש לכל שוגגין דעלמא, שנית קשה איה השערה שמצאו במעילות לומר דחייב השליח, ואומר רבנו נ"י דבמוציא מעות הקדש שחייבה התורה הי' קשה לחז"ל למה לא נאמר דכיון דבטעות הוציא המקח בטל וממילא לא יצא המעות מקדושתו דכל קנין והקדש וכדומה שנעשה בטעות בטל הוא, וכיון דמ"מ קיימה התורה האי מקח הרי דלא חשבה האי שוגג כטעות, א"כ גם בשליח צריכין אנו לומר דהמקח קים דלבטל המקח מה לי טעות או אונס, וכיון שכן ממילא מצאו חז"ל נכון לומר שחייב גם קרבן מעילה דאיך נקיים המקח מצד אחד ונפטר מקרבן מצד השני מחמת שחשבינן לי' לאונס, זה הוא השערה שמצאו חכמנו, והוא נכון וברור בס"ד. תושלבע