שלמי ירוחם ח

רמב"ם הלכות ערכין סימן א. פרק ה' הלכה י"ב מה' ערכין. כל המקדיש בהמה בחייה בין טהורה בין טמאה בין קדשי הבית בין קדשי מזבח שנפל בהן מום או תמימה הראויה ליקרב כמו שיתבאר הרי זו צריכה העמדה בב"ד שנאמר והעמיד את הבהמה, לפיכך אם מתה הבהמה קודם שתערך ותפדה אין פודין אותה אחר שמתה אלא תקבר, ע"כ. והמל"מ שם מדייק מהאי לישנא שכתב הרמב"ם קודם שתערך ותפדה, אלמא שהפדיה ג"כ צריכה להיות מחיים, אבל אם לא פדאה מחיים אעפ"י דהעמדה והערכה היתה מחיים לא מהני, משום דבעינן הפדיה ג"כ מחיים בשעת העמדה והערכה, דס"ל כהתוס' במס' חולין קל"ה ע"א ד"ה והא, וז"ל וא"ת ולימא כשהעמיד והעריך ואח"כ עבר וגזז ופדה, וי"ל דבשעת פדייה בעינן העמדה והערכה, והיינו דס"ל כהרמב"ם דהכא. ברם איתא במס' מעילה ט"ו ע"א אמר ר' יוחנן קדשים שמתו יצאו מידי מעילה דבר תורה, ופריך הגמרא במאי אולמא בקדשי בדה"ב אפילו מתו נמי לא יהא אלא דאקדיש אשפה לבדה"ב מי לית ביה מעילה, והקשה שם רבינו חיים כהן מי דמי' אשפה ראויה לפדות אבל האי לאו בר פדיון הוא דלאו בר העמדה והערכה, ותירץ מי לא עסקינן דהעמידן מחיים ולא הספיקן לפדותן מחיים עד שמתו עכ"ל. נמצא דפליג בזה על הרמב"ם והתוס' דמס' חולין, וס"ל דלא בעינן שיהא אף הפדיה מחיים דסגי בהכי אם ההעמדה והערכה גרידא היתה מחיים. ומצאתי להשעה"מ פרק י' מה' בכורים שכ' וז"ל ונראה לי להביא ראיה להרמב"ם מההיא דגרסינן במס' בכורות דף ל"ב אמר רב אשי מנא אמינא לה דכתיב והיה קודש הוא ותמורתו כו', אימתי עושה תמורה מחיים אימתי אינו נגאל מחיים הא לאחר שחיטה נגאל, הא בעינן העמדה והערכה אלא שמע מינה לא יגאל לא ימכר הוא כו', והשתא אם איתא דכל שהעמיד והעריך מחיים יכול לפדותו אחר שחיטה, אימא דקרא הכי קאמר מחיים אינו נגאל הא לאחר שחיטה נגאל, וכגון שמעמידו ומעריכו מחיים ופודהו לאחר שחיטה, ולדעתי זו ראיה עצומה עכ"ל. אולם נראה לי דאין שום ראיה מהתם, דאפשר לומר הא דאמר רבינו חיים כהן דרשאי אדם לפדות לאחר מיתה ע"י העמדה והערכה שהיתה מחיים, הני מילי בגוונא שמחיים היתה דין פדיה, כלומר דהיה יכול לפדות אלא שלא הספיק לפדותה, אבל היכא דמחיים לא היתה בהבהמה דין פדיה כי אם לאחר מיתה בזה לא מהני לן ולא מידי בהא שהעמיד והעריך מחיים, דבשעה זו שהעריך כמה שוה בהמה זו לפדותה, כיון דלאו בת פדיה היא הוה כמו שמעריך דברים בעלמא, דנמצא דבזמן שנעשית בת פדיה לא היתה בת העמדה והערכה, ובזמן שהעמיד והעריך לא היתה בת פדיה, דבהאי גוונא גם רבינו חיים כהן ס"ל דלא מהני העמדה והערכה