שבת קמד.

שֶׁלֹּא לְרָצוֹן שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָהוֹר אָמַר לָהֶן מַחְמִיר אֲנִי בֶּחָלָב מִבַּדָּם שֶׁהַחוֹלֵב לִרְפוּאָה טָמֵא וְהַמַּקִּיז לִרְפוּאָה טָהוֹר אָמְרוּ לוֹ סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים יוֹכִיחוּ שֶׁהַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן לְרָצוֹן טְמֵאִין שֶׁלֹּא לְרָצוֹן טְהוֹרִים מַאי לָאו לְרָצוֹן דְּנִיחָא לֵיהּ שֶׁלֹּא לְרָצוֹן בִּסְתָמָא וּמָה זֵיתִים וַעֲנָבִים דִּבְנֵי סְחִיטָה נִינְהוּ שֶׁלֹּא לְרָצוֹן וְלֹא כְלוּם תּוּתִים וְרִמּוֹנִים דְּלָאו בְּנֵי סְחִיטָה נִינְהוּ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן לֹא לְרָצוֹן בִּסְתָמָא שֶׁלֹּא לְרָצוֹן דְּגַלִּי אַדַּעְתֵּיהּ דְּאָמַר לָא נִיחָא לִי וְאִיבָּעֵית אֵימָא שָׁאנֵי סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים כֵּיוָן דִּלְאִיבּוּד קָיְימִי מֵעִיקָּרָא אַפְקוֹרֵי מַפְקַר לְהוּ

אַשְׁכְּחַן רַבִּי יְהוּדָה דְּמוֹדֵי לְרַבָּנַן בְּזֵיתִים וּבַעֲנָבִים רַבָּנַן דְּמוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בִּשְׁאָר פֵּירוֹת מְנָלַן דְּתַנְיָא סוֹחֲטִין