שבת קכב:
Shabbos 122b (Shabbat 122b) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →אַדַּעְתָּא דְרוּבָּא מַדְלְקִי
שְׁמוּאֵל אִיקְּלַע לְבֵי אֲבִי תוֹרָן אֲתָא הָהוּא גּוֹי אַדְלֵיק שְׁרָגָא אַהְדְּרִינְהוּ שְׁמוּאֵל לְאַפֵּיהּ כֵּיוָן דַּחֲזָא דְּאַיְיתִי שְׁטָר וְקָא קָרֵי אָמַר אַדַּעְתָּא דְנַפְשֵׁיהּ הוּא דְּאַדְלֵיק אַהְדְּרִינְהוּ אִיהוּ לְאַפֵּיהּ גַּבֵּי שְׁרָגָא
מַתְנִי' כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּשַּׁבָּת שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת לְפִי שֶׁאֵינָן מִן הַמּוּכָן נוֹטֵל אָדָם קוּרְנָס לְפַצֵּעַ בּוֹ אֶת הָאֱגוֹזִין קַרְדּוֹם לַחְתּוֹךְ בּוֹ אֶת הַדְּבֵילָה מְגֵירָה לָגוֹר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה מַגְרֵיפָה לִגְרוֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגְרוֹת אֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּלְגֵּז לָתֵת עָלָיו לְקָטָן אֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכֵּר לִתְחוֹב בּוֹ מַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בּוֹ אֶת הַקּוֹץ וְשֶׁל סַקָּאִים לִפְתּוֹחַ בּוֹ אֶת הַדֶּלֶת
גְּמָ' כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּשַּׁבָּת וְלָא מִיבַּעְיָא בְּחוֹל אַדְּרַבָּה בַּשַּׁבָּת מוּכָנִין עַל גַּבֵּי אֲבִיהֶן בַּחוֹל אֵין מוּכָנִין עַל גַּבֵּי אֲבִיהֶן אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר כׇּל הַכֵּלִים נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בַּחוֹל נִיטָּלִין בַּשַּׁבָּת
תָּנוּ רַבָּנַן דֶּלֶת שֶׁל שִׁידָּה וְשֶׁל תֵּיבָה וְשֶׁל מִגְדָּל נוֹטְלִין אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין וְשֶׁל לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים לֹא נוֹטְלִין וְלֹא מַחֲזִירִין בִּשְׁלָמָא שֶׁל לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים קָסָבַר כֵּיוָן דִּמְחַבְּרִי בְּאַרְעָא יֵשׁ בִּנְיָן בְּקַרְקַע יֵשׁ סְתִירָה בְּקַרְקַע אֶלָּא שֶׁל שִׁידָּה וְשֶׁל תֵּיבָה וְשֶׁל מִגְדָּל מַאי קָסָבַר אִי קָסָבַר יֵשׁ בִּנְיָן בְּכֵלִים יֵשׁ סְתִירָה בְּכֵלִים וְאִי אֵין סְתִירָה בְּכֵלִים אֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים אָמַר אַבָּיֵי לְעוֹלָם קָסָבַר יֵשׁ בִּנְיָן בְּכֵלִים וְיֵשׁ סְתִירָה בְּכֵלִים וְשֶׁנִּיטְּלוּ קָאָמַר אֲמַר לֵיהּ רָבָא [שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר] חֲדָא דְּנִיטָּלִין קָתָנֵי וְעוֹד מַאי אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין אֶלָּא אָמַר רָבָא קָסָבַר אֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים וְאֵין סְתִירָה בְּכֵלִים וּגְזֵירָה שֶׁמָּא יִתְקַע
נוֹטֵל אָדָם קוּרְנָס כּוּ' אָמַר רַב יְהוּדָה קוּרְנָס שֶׁל אֱגוֹזִין לְפַצֵּעַ בּוֹ אֶת הָאֱגוֹזִין אֲבָל שֶׁל נַפָּחִין לֹא קָסָבַר דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר אֲפִילּוּ לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ אָסוּר אֲמַר לֵיהּ רַבָּה אֶלָּא מֵעַתָּה סֵיפָא דְּקָתָנֵי וְאֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּלְגֵּז לָתֵת עָלָיו לְקָטָן רַחַת וּמַלְגֵּז מִי מְיַיחֲדִי לֵיהּ לְקָטָן אֶלָּא אָמַר רַבָּה קוּרְנָס שֶׁל נַפָּחִין לְפַצֵּעַ בּוֹ הָאֱגוֹזִין קָסָבַר
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
אדעתא דרובא - הלכך ישראל עיקר ומחצה על מחצה נמי ליכא למיקם עלה דמלתא דאיכא למימר עיקר דעתיה דמדליק בשביל ישראל ואיכא למימר עיקר דעתיה דמדליק בשביל נכרי אבל נכרי וישראל והמדליק עצמו משתמש לאורה ודאי עיקר אדעתא דידיה עביד וכיון דנר לאחד נר למאה שרי:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
אהדרינהו שמואל לאפיה - מיירי שהיה לכל הפחות מחצה על מחצה דמשום נר לאחד נר למאה לא משתריא אלא היכא שהוא ניכר שהוא עושה לצרכו דתו לא גזרינן אפילו במכירו שמא ירבה בשבילו:
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
אמר רב יהודה קורנס של אגוזים לפצוע בו את האגוזים, הא של נפחים לא, דקסבר רב יהודה כל דבר שמלאכתו לאיסור כלל כלל לא. והא דקתני בסיפא (קכד, א) כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך, יש לפרש לדרב יהודה כולה בכלים שמלאכתן להיתר היא, ולצורך לצורך גופו, ושלא לצורך לצורך…
- חידושי חתם סופר על שבת Chidushei Chatam Sofer on Shabbos
כל הכלים ניטלין בשבת. עיין מ"ש ר"ן דרש"י נשמר מקושי' תוס' דמיירי מכלים שיש להם דלתות שעשוים להניח חפצים בתוכם וכולן מלאכתם להיתר. ולכאורה תוס' לטעמי' לעיל מ"ד ע"ב סוף ד"ה הא וכו' שגם רש"י ס"ל דמטה שיחדה למעות הוה כסיכי זיירי ומזורי ע"ש. וא"כ ה"נ מי לא עסקינן…
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
בד"ה אהדרינהו כו' דמשום נר לא' נר כו' עכ"ל לעיל גבי מרחץ וגבי מסיבה ברוב ישראל ומחצה על מחצה לא הוצרכו לכך דאפשר דנר לאחד נר למאה לא שייך כלל ברוב ישראל ובמחצה על מחצה אלא הכא דע"כ מדמהדר מעיקרא שמואל אפיה היינו משום דרוב ישראל היה או מחצה על מחצה ושוב כד…
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
גמ' ואת המלזג לתת עליו לקטן כו'. נ"ב באלפסי גרס לתת עליו פת לקטן:
- מהר"ם על שבת Maharam on Shabbos
בגמ' במתני' כל הכלים וכו' אע"פ שנתפרקו שאינן דומין וכו' כצ"ל וה"ק שניטלו אין מחזירין וכו' נראה דלפי' התוס' לא גרסינן ליה אין מחזירין ודו"ק בתוס':
- רבינו חננאל על מסכת שבת Rabbeinu Chananel on Shabbos
בד"א בנכרי שאינו מכירו אבל אם מכירו אסור. ת"ש עיר של ישראל ונכרים דרין כו':
- רש"ש על שבת Rashash on Shabbos
רש"י ד"ה נוטלין. משמע כו' מהכיר ציר שלהן. כ"נ דצ"ל עי' (עירובין יא ב) וכ"ה בלשון המהרש"א בתד"ה לעולם:
- תוספות רי"ד על שבת Tosafot Rid on Shabbos
אע"פ שנתפרקו בשבת פי' אע"ג דבכלים הנשברים אומרי' לקמן דבעינ' שיהיו השברין עושין מעין מלאכה הכא בדלתות אע"ג דלא חזו למלאכה שרי מפני שהוא יכול להחזירם שם. אבל השברים אינו יכול להחזירם ולהדביק. ואם הי' צריך מעשה אומן להחזירם הי' אסורין עד שיהי' ראוים למלאכה אינן…