שערי תורה חלק א רצח

במס' גיטין דף י"ז שהוא חזקה דאתיא מכח רובא דפריש מרוב הכשרים ולפ"ז, ראוי לומר היכי דאיתרע אפילו בעבירה קטנה יצא מכלל רובא וכמו דאית' בכמה דוכתי היכי דאיתרע ואותו ריעותא אינו אצל רובא, וגם הפי' נחית לזה וא"כ תיקשי אמאי קיי"ל החשוד לדבר קל אינו חשוב לדבר חמור ובעכ"צל שיש גם חזקה עצמיי שלא נולד בעל עבירה ועבירה שלא ראינו שעשה הוא כחזקה קמייתא ואולם משמע דפליגי בסברא הלז תנאים ור' מאיר דסובר החשוד לדבר קל חשוד לדבר חמור בע"כ סובר דלית לי' רק חזקה דאתיא מכח רובא וכיון דאיתרע יצא מכלל רובא וא"כ קמה קו' הב"ח כיון דסתם מתני' ר' מאיר וסתם מתני' בכתובת בעל חוב שהוציא שט"ח כו' לא יפרעו ול"ל חזקה לא שביק התירא כו' ואמאי אי במס' חולין לכ"ע אפילו לר' מאיר נאמן המומר דהא אי אפשר לומר שהוא מטעם נאמנות עד אחד באיסורין דאיתרע גבי' החזקת כשרות כיון שאכל לתיאבון ורובא הכשרים נזהרים בזה וא"ש. ומה שהי' לו עוד פלפולים עם כבוד ש"ב הגאון אמיתי נ"י הוכרחתי להשמיט מחמת הוצאת הדפוס ואולי אזכה לדפוס בחלק ב' באי"ה

שם בפרט ו כתב לי הגאון המיוחד שבדורינו וז"ל מה שמקשה דבמקום שאין נוהגים לכתוב פרוזביל אמאי נאמן לומר שעשה פרוזביל ליהוי כמגו על שינוי המנהג אין לדמות מנהג איסור למנהג רשות אם כל בני העיר נכשלים בשמטה יצא הוא מכללם וכל אדם נידון לעצמו בחזקת כשרות עכ"ד, השבתי אין כאן השגה כלל לפמ"ש הה"מ בפ"א מאישות דחזקת כשרות ליכא באיסור דרבנן דלאו כ"ע זהירי וכיון דשביעית בז"הז דרבנן היאך יועיל להוציא ממון שאלים טובא, אפילו מחזקת כשרות באיסור דאורייתא לכמה פוסקים ובשגם כי ריעותא לפנינו שאין לו פרוזביל שדרך לשמור כמ"ש מכ"ת ג"כ אמאי לא נימא כיון דבאתרא דידי' קיל לי' האיסור נהג כוותי' והוא מרובא דעיר ויעיין בב"י בסי' ס"ז בשם תשובת קמאי זלה"ה שמבואר להדי' שתלי' ברגילות אם העולם רגילין בפרוזביל, וכן משמע להדי' כיו"ב להמעיין בב"י ביו"ד סימן קי"ט בסופו ובב"ח שם בתחילת סימן מ"ט בשם רשב"א, וקצת סמך להמעיין בבכורת דף למ"ד שתלי' באתרא במקום שהדבר חמור להם מסתמא היחיד נגרר בתרייהו ונזהר, וי"ל ה"ה במקום שמקילין יש לחוש שלמד היחיד ממעשיהם ובשגם באיסור דרבנן דקיל אצל העולם, וכ"ז פשוט וברור בעיני

נשלם חלק הראשון, בעזרת אשר לא ינום ולא יישן תושלבע