שערי עזרה רלז

בהטור הג' סיל"ד דכתוב שם נגד דבריו אלו יעוש"ב

והנה מוהר"מ אלשיך ז"ל בסי' ז' כתב דמעות לפירות הוי חשיב דשלב"ל ומוהרש"ח ז"ל בס' ב"ש סיל"ה פליג עליו וס"ל דאם הקדיש מעות לפי' הוי כהקדיש דקל לפי'. והפ"מ ז"ל ח"ח סיל"ד הביא דברי מוהרמ"א ז"ל וכ' עליו וז"ל איברא דבהאי פרטא חלוק עליו מוהרש"ח אך מ"מ בין הכי ובין הכי בנ"ד לא שעבד גוף המעות לפי' וכו' וכיון שכן נמצא שלא זכתה אשתו. גם בח"ב סיל"ה בנדונו שם נסתפק דדילמא אף שפי' לא זכתה האשה דהוי דשלב"ל ודחה זה דודאי הפי' קנאתם דהוי כמו דקל לפי' וכו' ושוב הביא דברי מוהרמ"א ודברי מוהרש"ח ז"ל דפליג עליו וציין עמ"ש בח"א סיל"ד וסיים דאף לדברי מוהרש"ח יספיק להחזיק בפי' אבל לא לזכות בגוף הש' גסים ע"ש. הרי דהפ"מ ז"ל בשני מקומות הנ"ל לא גילה דעתו אי ס"ל כמוהרמ"א ויותר נוטה הדעת לומר דדעתו ז"ל נוטה לס' מוהרש"ח ז"ל כיעו"ש. וכ"נ דהמש"ל ז"ל בפכ"ג מה' מכירה ה"א כן מבין בדעתו דמתחי' ציין ע"ד מוהרמ"א ואח"כ ע"ד מוהרש"ח והפ"מ ז"ל בשני המקומות הנ"ל וגם ציין על הת"ח ח"ב סיכ"א דמוכח מדבריו שם דמהני דומייא דדקל לפי' וכו' ע"ש דנר' קצת מזה דמפרש בהפ"מ דדעתו נוטה למוהרש"ח ז"ל, גם המשאת משה בח"א חיו"ד סי' י"ט בתחי' התשו' נר' דס"ל דמוהרמ"א ז"ל לחודיה קאי בס' זו וכלל להפ"מ בהדי מוהרש"ח ז"ל דכתב שם דאם הקדים הקרן לריוח היום וכו' הא נאה וכו' ברם אי לא הקדיש הקרן וכו' דא עקא דאתאן למקדיש דשלב"ל וכו' ודוגמא לזה אשכחן למוהרמ"א וכו' ואע"ג דמוהרש"ח פליג וכו' מ"מ גם מוהרש"ח יודה וכו' וכ"כ הפ"מ וכו' ע"ש. דנר' דס"ל דהפ"מ קאי בס' מוהרש"ח וס' מוהרמ"א ז"ל היא יחידאה ולכן כתב אם היה מקדיש הקרן לפי' דנאה ויאה ודוקא בנ"ד דלא הקדיש כ"א הפי' גם מוהרש"ח מודה דאין מתנה זו מועלת ושכ"כ הפ"מ ז"ל. ובס' בני יעקב דע"א הביא לדברי מוהרמ"א והאריך להוכיח דלא כוותיה והביא להקת הפוס' גאוני בתראי דס"ל דלא כוותיה וסיים שהפ"מ ח"א סיל"ד וח"ב סיל"ה הביא מחלוקת זה סתם ופסק דיכו"ל קי"ל ואנכי הרואה שס' מוהרמ"א ס' יחידית היא ודבריו צ"ע עכ"ד. ואנא בריה קלה לא ראיתי בהפ"מ בסי' הנז"ל דפסק דיכו"ל קי"ל. וגם מ"ש שם דמדברי מוהריק"ו שורש צ"ד נר' כן דאפי' בנכסים שייך קנין הגוף. לא ידעתי מהיכן תוכן כונת ראיתו. ולפי מה שהק' שם בדע"ג ע"ד מוהרמ"א ז"ל מההיא דדמי חמרא דהיכי קנה דבשעה שהדמים באים היין אינו בעולם והוי כריוח פירות וכו' ע"ש. מינה יוצא דמרן ז"ל שבסי' רנ"ג סי"ג פסק לההיא דחמרא וכו' ס"ל דמעות לפי' ש"ד כדקל לפי'. גם בשו"ת אבק"ר סי' קכ"ד בהצוואה והמתנה שהיא הקנאת מעות לפי' בטלוה מטעמים שונים ולא מטעמיה דמוהרמ"א וחתימי עלה טו"ב רבנן נר' דלא ס"ל להרבנים ומרן ז"ל כמוהרמ"א דאם איתא הי"ל לחוש גם להאי טעמא וכמו שראינו בסיע"ה דחש לספיקות גם שלא באו בפי השואל כיעו"ש. אך בזאת ק"ל דבכלל הרבנים החתום שמותם שם הוא מוהרמ"א ואיך הוא ז"ל ג"כ לא חש לסברתו. ואפשר דשם היא היתה מקודם ובספרו עמד בזה הענין בנדונו שם וחשש לזה וגילה דעתו ד"ע היטב. ועיין ג"כ באבק"ר סיע"ד במאי דצוה שהש"ס סולטאני"ש שיש לו ביד פ' שישארו בידו עסג"ש ויתן לה ריוח מהם וכו' ע"ש. ועיין בס' מטה יוסף ח"ב חיו"ד בד' מ"ח ומ"ט דמדבריו שם יוצא קצת ראיה לס' מרן ז"ל דסל"ה דמהני מעות לפי' יעו"ש. אשר מהאמור לעיל יש לי להעיר ע"ד ה"ה כמוהר"מ סוזין ז"ל שהוב"ד בס' חוקי חיים סימ"ו דכתב דמוהרמ"א ופ"מ ז"ל נר' דס"ל דלא מהני כיון דהפי' וכו' ע"ש שאיך כללם יחד הפ"מ עם מוהרמ"א ז"ל דאדרבא נר' יותר דס"ל כמוהרש"ח ז"ל וכנז"ל. וה' פתחי תשו' סו"ס רי"ב סק"י הביא כמה תשו' מהחת"ס דמסתמיך על ס' מוהרמ"א ז"ל והק' עליו מהמש"ל ז"ל פכ"ג מה' מכירה שכתב דבת"ח ח"ב סיכ"א מוכח דמהני דומיא דדקל לפי' ומשמע שכן דעתו ז"ל ושהקצה"ח סיר"ט סק"ד האריך לדחות דברי מוהרמ"א ושרוב הקדשות שבא"י הם עד"ז דהקרן לנותן והריוח לעניים או לת"ת ושמוהרימ"ט ז"ל חיו"ד סימ"ה כתב דמותר להלוות ברבית כיון שאין לעניים בקרן כלום לאו בעלי ממון מיקרו ובהא לא מספקי כלל איך יזכו בריוח א"ו דמהני מעות לפי' ושכן מצא בס' בנ"י שהשיג על מוהרמ"א וגם בס' נתיבות המשפט סיר"ט סק"ה תמה על מוהרמ"א והסכים להקצה"ח והניח בצ"ע עש"ב. גם עיין בס' מקור ישראל חאה"ע סיל"ו שהאריך ע"ד מוהרמ"א ז"ל. והחק"ל ז"ל בחיו"ד ח"ב סי' י"ג הביא לדברי מוהרימ"ט הנ"ל וכתב דנר' מדבריו דבמקדיש קרן שהפי' לעניים דחשיב ממונו לגמרי ואם נתן הוא או שלוחו הוי ר"ק. ולדבריו הא דקי"ל בסו"פ החובל לשמור ולא לחל"ע לא שייך זה כ"א במקדיש הקרן ג"כ לחלק דאי קרן לפי' הרי אין הפיטור כ"א מטעם דהוי ממון שאיל"ת ואם היה הפשיעה במעות הפי' יתכן אך אם פשע בגוף הקרן הרי לדבריו ממון שיל"ת. וק' שהרי מוהריק"ו ז"ל שורש ו' בארנקי קרן לפי' ונגנב גוף הקרן האריך לפטור מה"ט דלשמור ולא לחל"ע דהוי ממון שאיל"ת ע"ש ש"מ דכל כה"ג הו"ל כאילו הקדיש גוף הקרן לעניים אלא שהתנה שלא יכלה הקרן וצדקתו תהיה עומדת לעד ואין להמקדיש שו"ז באלו המעות וכו' ושגם המש"ל ז"ל חילק דכל שהקדיש קרן לפי' לעולם בכי האי לכ"ע ק"פ כקהג"ד וכ"כ המחנ"א המלו"ל סי"א וכנר' ממ"ש הרמב"ם פכ"ג מה' מכירה ה"ב דקנין הגוף לפי' היינו שנתן השדה לפי' לזמן קצוב בין ימי מוכר או ימי לוקח. מכלל דאם נתן לעולם אין זה קנין הגוף לפי' אלא קנין לגמרי וכו' ע"ש. הרי דהק' על מוהרימ"ט שנר' מדבריו דבמקדיש קרן לפי' ופשע בגוף הקרן דממון שיל"ת הוא מדברי מוהריק"ו ז"ל דס"ל דגם בכה"ג פטור מטעמא דלשמור ולא לחל"ע והוי ממון שאיל"ת ושלהקת הפוס' סל"ה דאם נתן לעולם אין זה קנין הגוף לפי' אלא קנין הגוף לגמרי. וא"כ בנ"ד דהקדיש הקרן לעולם אלא שהטיל תנאי שלא יכלה הקרן שתמיד יהיה לריוח היום וצדקתו עומדת לעד גם כי איכא פשיעה בו פטור מטעם דלשמור וכו' וממון שאיל"ת הוא. ובדרך אגב ראיתי שם בעמוד ב' שהביא לדברי מוהרימ"ט ז"ל בח"א סיקי"ו דכתב דקרנא לרווחא משתעבד וכו' וכתב עליו ולבי מהסס שנר' דאגב שיטפיה כ"כ שכעת לא ראיתי בשום מקום שאמרו דקרנא לרווחא משתעבד זאת מצאנו שאמרו בב"מ דק"ה רווחא לקרנא משתעבד ואין זה ענין שהקרן ישתעבד לריוח ואולי דלאו בדיוק נקט הכי וכונתו דהוי כמקנה הגוף לפי' שזכה בגוף המעות לפי' ע"כ. ואנכי לא ידעתי מדוע לא הוק"ל זה ע"ד המש"ל ז"ל שכ"כ גם הוא בפ"ד מהמלו"ל הי"ד בד"ה עו"כ מוהרימ"ט בסיהנ"ז וכו' ע"ש וכל יקר ראתה עינו את דבריו וכמו שמקודם הביא בשמו וציין ע"ד שם

והנה הה"מ ז"ל בפ"ה מה' שאלה דקדק בדברי הרמב"ם דתרתי בעינן שיהיו אנשים ידועים ויהיה חלק כ"א ידוע. והב"ח ז"ל כתב עליו ואיני מבין מה צורך שיהיו אנשים ידועים כיון שהקצבה היא ידועה לכל עני ועני הפושט יד יתנו כך וכך לכל שבת ושבת הרי ממון שיל"ת הוא דכל עני תובע הקצבה המגיע לו ע"כ. ונר' שהבין בדבריו דגם אם היו לעניי עיר מיוחדת צריך שיהיו