שער השמים מט

יוצא זרע הזכר וביצי הנקבות, והביצים אם יבא עליהם שפע מזרע הזכר יתראו אפרוחיהם מהר, ועל הרוב יצאו אחר יום או יומים. בעלי קליפה לא נראית לעין ענין בריאת הקליפה. ונראה כי היא נבראת מחלאת הגוף, וקצתם מהם נולדים מטיט וחול, וקצת מהם מחלאת המקום שנולדו שם, וזה נראה כי רוחשים שם הדגים כמו שרוחשים באשפות התולעים. ויש מין אחד מן הדגים שנמח כלו מאליו ויפסד צורתו ולא ישאר ממנו כי אם עיניו, ואם ימלחוהו לא ימוח. וכן אומרים על דג שנקרא לנפרדי"א שאם יתלו אותה דרך זנבה תצא כל לחותה דרך פיה, ולא ישאר רק עורה לבדה, ואומרים כי המין הזה יש לו המרה בראשו. ויש במקום אחד אגם, וכשייבש וישאר הטיט וירד הגשם שם יולד מין אחד מן דגים שנקראים אינדילו"ש ולא ימצא בלא גשם. וכן ידוע מבריאת הצפרדע כי פעמים רבות יולדו ממי הגשמים

ויש למיני הדגים זמן ידוע וקצוב לעבורם כמו שאר בעלי חיים, יש מהן שלשים יום, ויש מהן ל"ג יום. גם יש להם זמן קצוב לעת עבורם, יש שמעברים בפרימ"א ויר"א, ויש באבטו"ן. ודגים רבים נמצאים תולעים באמותם שימנעו החבור. ועוד יש דג אחד הנקרא בליינ"א יוצא מזרעו בושם אחד יקר מאד והוא עמבר"א, ויש מין אחד מן הדג שאפרוחיו בורחים ממנו. ויש מין אחד שהכרס שלו הוא כמין פרצוף פנים של אדם עם החוטם ושער על ראשו, ויש מין אחד שהוא כדמות כוכב, ואין לו לא ראש ולא זנב ופיהו באמצע, ובזמננו זה נראה דג אחד גדול ארכו שעור אמה וראשו הוא רחב כשתי זרתות, ועיניו הם בזה הענין, העין האחד בקצה ראשו, והעין האחר בסוף הקצה האחר, ונפלאו עליו כל הרואים אותו כי לא נראה כמוהו

ובספר בעלי חיים כתב כי כל מין הקר, כשהוא קטן יוצא מקליפתו ויכנס בתוך קליפה בעל חי אחר גדול ממנו, ויגדל שם עד שימלא מקום הקליפה ההיא, ואחר כך יצא מתוך הקליפה ההיא לתוך קליפה אחרת גדול ממנה וחומר שלו הוא מטיט ועפר. ויש מין אחד מן הדגים שהחומר שלו הוא הצמר הירוק הנוצר בים וממנו נולד. ומין השפייא"ש עושה ביצים בחומר ובטיט, ועושה קן אחד מעץ אחד ידוע ויושב על הביצים ומחמם אותם כ' יום, ולא ימצא דג שיתחבר בשאינו מינו. ומין הדלפי"ן הנקבה תתעבר לארבעה חדשים ואפרוחיה גדלים מהר והולכים אחריה זמן רב, כי היא אוהבת אותם יותר מכל מיני הדגים

ובריאת יצירת מין הדגים הוא מן הביצים כמו יציאת האפרוחים מן ביצים במין העוף, ובתוך הביצה יש שם לחות שהוא מזון האפרוחים, אך הלחות היא לבנה ובעופות המזון היא אדומה והוא החלמון, ויש להם טבור שמושכים מזונם

ויש מין אחד מן הדגים שמעלה גרה, והוא הנקרא כאו"ש. ויש דג אחד כשיבלע דג אחר אם יבקע אדם כרסו תכף לבליעתו ימצא הבלוע כאלו נתבשל שתי פעמים לרוב עכולו וחומו בבטנו, וזה המין קליפתו קשה עד מאד ותחת הקליפה בשר מראהו כצורת כוכב ונמצא במחוז אחד. ואומרים כי מין הקראנ"ק יחדש לעת זקנותו כנשר נעוריו. וכל מיני הדגים שיש להם שנים הם חדות מאד ולא יוכלו לטחון המאכל ואין להם טוחנות, על כן יוציאו מותרי יציאתם ואינם מבושלות ומעוכלות, ולזה הם גרגרנים

מאמר שמיני מבאר טבע מין האדם וצורתו ויצירתו

כתב אריסטוטלוס בספר השמע, טבע האדם יולידהו אדם אחר, והשמש יחס ההולדה, להאמינו בשמש שהוא סבת הכנת מזג דם האשה, שהוא לפי דעתו חומר לולד, עד שיהיה ראוי לקבל צורת עובר אם ימצא לו מניע, כלומר פועל לעבור שהוא זרע הזכר לפי דעתו. וגם הוא ר"ל השמש סבת הכנת מזג זרע הזכר עד שיהיה ראוי לקבל צורת עובר, אם ימצא לו דם אשה ראוי לקבלה. ורצונו לומר בדם האשה, הדם שברחמה שהוא חומר לולד. ומזה הטעם ייחס ההולדה לשמש, כי הוא מכין החומר עם עזר שאר הגלגלים בתנועתם ואורם, והנמשכים אחריהם מחום ומקור: וטעם יחסו אל האדם, ידוע, כי לא יולד אדם עד שיתחברו זכר ונקבה ממנו חבור הצריך להולדה, והתחברם ומשכם אחר בחירתם שהוא מקרה בלא ספק, , ועל כן כתב אריסטוטלוס כי אי אפשר ליחס הולדת מין האדם את חברו תמיד בלי הפסק אל האדם לבדו, מפני שהולדת יעקב לראובן הוא מקרה בחירתו לתת זרע בנקבה מולדת, והדבר המקרי לא יתמיד, על כן אמר שאי אפשר מבלתי מניע נצחי והוא סבה כוללת הכל, אליו תיוחס תמידות ההולדה

והראיה לדעתו כי דם האשה הוא החומר, וזרע הזכר הוא נותן הצורה, משלשה פנים. האחד מביצי הרוח שלא יצא מהם אפרוח מפני שלא יתהוה מהם דגים עד שישליך הזכר זרעו עליהם כמו שזכרנו למעלה, והאחר כי לפעמים תתעבר האשה מעצמה בלא חבור זכר מחתיכת דם הנקרא מול"א, ואין לה צורת ולד מפני שלא נתן הזכר צורת עובר בחומר האשה

כתב חכם אחד מארצנו, והוא תלמיד חשוב, כי זרע המצייר אינו מתערב כלל בחומר, והוא כמו פרש המקפיא החלב שנותן טעם צורת הגבינה ואינו מתערב כלל עם הגבינה, אך הוא יוצא עם החום והפילוסוף כתב גם כן בסוף שער ט"ו, הזכר נותן צורה