שער השמים לד

יוצאין מאילנות ונקראים בדנטיאו"ש: ויש קצת ממין העופות שהם חלשי הרגל ואינם הולכים ברגליהם כי אם מעט כצפור דרור. ויש מין עופות שאין להם רגלים והוא המין שנעשה באויר ומזגו האויר, והוא חומר שלו ולא ינוח בארץ, ועל כן לא יצטרך לרגלים והטבע לא יעשה דבר לבטלה, ודגירת ביציו וגדול אפרוחיו הוא בזה הענין, כשתטיל הנקבה ביציה תקבלם בכנפיה ותחממם תחת כנפיה ואחר שיצאו תעלה אותם על גביה עד שיגדלו ויעופו, וזה המין נקרא גאגיאו"ן: ובכן אומרים כי בכל יסוד מארבע יסודות נולדים ב"ח אחד. מן האש נולדה חיה אחת שנקראת סלמנדר"א שאינה ניזונית כי אם מן האש והוא החומר שלה, והוא מתהוה בתנורי הזכוכית שהובערו באש שבע שנים. וכן כתב אבן סינ"י, ואומר כי הסך מדמה לא ישלוט בו האש, כמו שבארו חכמי ישראל ואמרו כי היא חיה קטנה. ואריסטוטלוס אמר בספר בעלי חיים, כי יש אומרים גלוריק"ו נולד מאש. ויש אומרים כי בהר שכולו גפרית והוא נקרא בולקא"ן והוא דולק כל היום וכל הלילה, ובלילה נראית הלהבה אך ביום לא נראית מפני מאור השמש, ובתוך אותו הר הוא מתהוה, והוא אחד ממיני סם המות והאוכל מבשרו רפואתו מבוארת בספרי הרפואות, ועושים מן הצמר שלו בגדים ולא ישלוט בהם האש, אך אותם בגדים המטונפים יתכבסו באש, ומן היסוד העפרי יתהוה האישות הנקרא טלפ"א אשר מזונה העפר, והוא החומר שלה ולא תוכל לעמוד ולהתקיים כי אם בתוך העפר במערות אשר לא תרגיש בשאר היסודות, ומיסוד המים נתהוה מין אחד שנקרא ארינ"ק ומזונו המים לבד ומיד שיעלה אל היבשה מת פתאום, ויש בעל חי אחד בים שאינו מתקיים כ"א במקום אחד והוא הנקרא בלעז אפרימ"א. ועל כן השאילו הרופאים שם לקדחת שאינה מתקיימת וקראוה אפרימ"א, על שם זה המין, ויש מקצת בעלי חיים עומדים במקום מיוחד כעכבר ועטלף ונמלה. ויש מהם שעומדים בתורים ובנקיקי הסלעים כנחש והלטאה ודומיהם. והעופות העושים קנים מחליפים נוצותם בכל שנה

והעופות הגדלים בבתים אין מחליפים הנוצה, והסבה בזה הוא הסבה אשר בארנו בנפילת עלי האילן, כי הסבה היא מעוט חמות ולחות שמנה, ואשר יהיה בהם רב חמות ולחות שמנה אין נושרים עליהם, כן הטעם ההוא באלו המינים, כי העופות העושים כן יש בהם מעט חום ולחוס שמנה, ועל כן יחליפו נוצותם, והאחרים יש בהם יתרון חמות ולחות שמנה. ומין השועל יש לו זה המקרה שיפלו שערותיו, ועל כן קוראים הרופאים חולי אחד שמזדמן לפעמים שיפלו שערות כאש האדם נקרא בפיהם חולי השועל, ומין אחד מבעלי חיים שהוא אמצעי בין חיה ועוף, והיא בת היענה שאינה מעופפת ואינה הולכת, אך יש לה חדודים תחת כנפיה ועוקצים אותה והיא מדלגת, ומאכלה הברזל, ואומרים עליה כי בראיה תחמם ביציה. וכתב אבן רש"ד כי בהלעיטה את הזהב הוא נתך בגוף המחמם יותר מן האש בסגולה שלהם. וכן הפנינים מלעיטים אותם לאפרוחי יונה ויצאו מהם מלוטשים אם ישחטו תכף ללעיטתם, ואם ישהו זמן רב יתעכלו כלם, וכל מיני ב"ח העומדים שם ביבשה הם מתנשמים ומושכים האויר, לבד מזבובים ודבורים שאין מושכים האויר רק בעת אכלם לבד. ויש מין אחד ממיני הדגים שצורת קרביהם הוא כצורת קרבי אדם

ויש מקצת מין עופות שאין רואין ביום כמין הנקרא סוב"א ועטלף, וזה לחולשת העינים ולרב זכותם ובהירותם אשר אור השמש מכהה אורם. ויש טעם אחר, כי עינם בולטים, ומי שעיניו בולטים ראותו חלש, או שהליחה הלבנונית שהיא אחת משלש הלחות אשר בעין בולטת, ואור השמש מכהה אותם, כי הלובן כשוזרח אור השמש עליו יפזר הראות, ויש מקצת ב"ח שיש להם ראות חד ואחרים לא. והסבה בזה כי, לחות אשר בעפעפים זכה ממזגה ותנועת העינים היא בינונית לא מהירה ולא כבדה, ויש לה מכסה והעור אשר עליהם דק וחלק כי כל אלו הסבות הם לחדד הראות, וראות הזקן יחלש כי העור הוא כווץ ואיננו חלק, ומי שצבע עיניהם כצבע גלנ"י, אינם חדים בראות הלילה, כי למעוט הלחות אשר בעינים ההם הם ברב התנועות ביום, מפני העור שמבהיק העינים למעוט ליחותם ולזה יחלש בלילה. אך העינים השחורות לרב הלחות אשר בם הם בתנועה כבדה, והעור אינו מפזר הראות, כי צבע שחור מקבץ בראותו לזה ראותם חד בלילה כי לא נחלשו מרוב התנועות כמו האחרים: ויש הבדל בין מיני העופות, כי העופות הביתיים עושים ביצי רוח, ומין העופות הדורסים אין עושים ביצי רוח. והסבה בזה כי העופות הבייתיים יש להם מותר גדול ואותו המותר יעבור ברוב ביצים, ולזה יתעברו במעט סבה וחמום, אך המין שצפרניו עקומות הן הדורסים המותר שלהם מועט, והמותר הראוי לגדל הביצים יעבור בנוצה ובכנפים ובצפרנים, ומפני שהם ברוב עופפות יותר מן האחרים יצטרך להם רוב נוצה וכנפים בעלי נוצה, ועל כן לא יתעברו כ"א בחבור זכר, ומפני הסבה הזאת אינם מולידים רוב ביצים כ"א שנים, כי המותר יעבור ברוב נוצה ובאורך כנפים וזנבם בעלי נוצה. ועוד סבה אחרת כי העופות שאינם דורסים הם קטני הגוף יותר מן האחרים כצפור ויונה ודומיהם, וכלל העופות ברוב ביצים הוא ככלל הבהמות, כמו הבהמות שהם קטני הגוף הם ברוב ביצים יותר מן הגדולים כן בעופות הקטנים ברוב ביצים יותר מן הגדולים, ואם העופות הבייתיים כתרנגולת ואווז הם גדולים כמו העופות הדורסים ויש להם רוב ביצים, אין להם רב נוצה וארך כנפים וצפרנים שיעבור המותר בהם ויעבור ברוב ביצים, ועוד שהם נזונים במזון רב בבתים, וזה סבה להולדת רב ביצים, כמו החזירים לטוב פרנסתם ושלמות מזגם יולידו בנים רבים ואם הם ממין גדול, ועוד סבה אחרת בי העופות המולידים רוב ביצים ירכותיהם דקים וחלושים, והעופות הדורסים ירכותיהם