שער אפרים קלח

מדיוקא דשמא דנקרא ירדן על שם שיורד מדן ואינו לומד מויקרא ללשם דן כו' וא"כ מעולם לא נקרא הנהר דן וג"כ ליכא למימר שנקרא בנחלת דן יורד מדן וצ"ל שאח"כ חוץ לנחלת דן נקרא ירדן על שם שיורד מדן וא"כ ה"ה בנ"ד ביהר בלי"ן באשר שאין לו שם אחר להפריש בין הנהרות רק ריזשעקי בלינסקא דזה יהיה שם המיוחד שלו על שם שיורד משם בהיות שכולם קוראים לו כך להפריש בין הנהרות וחלותי היא ממע"כ שיעיין עוד הפעם בדברי וישמע חכם ויוסיף לקח. ואשר הסכים מעל"ת שלא לכתוב רק שם הנהר אסלאוואי ובאמת בכל הגיטין שראיתי נכתבו שני נהרות וכן העתיק בסמ"ק בסי' קפ"ד בסדר גט שלו ב' נהרות במתא פרי"ש וכן בסד' גיטין של מהרי"ל ב' נהרות במדינת מגענצא וכן גט המועתק בש"ע מק"ק קראקא ב' נהרות וכן בלבוש במתא פוזנא וכן בסדר גיטין של מהר"י מרגליות בגט של ק"ק לובלין ב' נהרות וכן בקהלתינו ק"ק ווילנא וכן בק"ק הורדנא יש בידי גיטין עם ב' נהרות ולא ראיתי לכתוב בגט נהר אחד אף שאין לו מקור בגמרא רק בשוירי מתא דעל רכיס נהרא והיו מסתפקים בב' שוירי מ"מ שם הנהרות אינם מוציאים מידי ספק וכמ"ש הר"ן בתשובה הובא בב"י סי' קכ"ח וכל הפוסקים כולם מסכימים דנהרות אינן מעכבים וכמבואר במהרי"ק הובא בב"י מ"מ מילתא דתמיהא הוא לכתוב נהר אחד במקום שיש שני נהרות כמו בנ"ד ואף שכתב מהרי"ק בתשוב' שו' כ"ו שממקום התערובות ואילך שאין לכתוב אלא נהר איימוני משמע שיכתבו רק נהר אחד אבל ז"א דשם ר"ל דמשני נהרות הנז' לא יכתבו רק אחד לכן עתירתי מן מעל"ת שיעיין עוד פעם בכתבי הראשון ובכתבי זה האחרון כי זהו פסק לדורות שלא יוציאו לעז על גיטין הראשונים וישיב לי מעל"ת בתשובה שלמה וגם במ"ש בדברי הגש"ע הנז' אם יסכים מעל"ת עמי כי הוא נ"מ לדינא אם צריך בירור על שם אביהם כשאינו מוחזק: שאלה קיב המעשה שהיה כך היה ראובן בן יעקב נשא את היתומה יוכבד בת לוי בהיותה קטנה ותוך שבעת ימי המשתה עשו סעודת דגים כנהוג לעשות אחר בעילת מצוה ויהי כאשר יצא הקול שעושים סעודת דגים להזוג אז הנערים אשר נתגדלו עמו המה ראו כן תמהו מאחר שידעו מקדם שיש לו מכה באותו מקום ונודעו הדברים לאם היתומה יוכבד הנז' וחקרה ודרשה אחר הדברים האלה ויבוקש הדבר וימצא שאינו יכול לבא עליה כדרך כל הארץ רק בא אליה בערמה ובתרמית שמיעך באצבעו ובצפרניו והוציא דם והיתומה סברה שזהו דרך כל הארץ ותהי האם כמחריש ואמרה אולי משגה הוא והמתינה עד שטבלה אחר בעילת מצוה ואמרה שיודעו הדברים באם המצא ימצא דם כנהוג אצל הקטנות שלא חייתה המכה עד ג' או ד' פעמים ובכן אם של היתומה בדקה אחריה ולא מצאה שום כתם ומראית דם בלילות הרבה ולא טיפת זרע ואח"כ אמרה האם של היתומה אולי מחמת בעיטותא הוא כי בתה אמר' לה שאינו יכול ליזקק לה כלל ואמרה האם אראה בעצמי אם כנים הם הדברי' כי מן החדר אשר שכבו הזוג הנ"ל היה חלון קטן שיכולים לסגור ולפתוח קצת ואז פתחה האם את החלון בנחת ושהתה שם כמעט עד חצי הלילה ובקשה לראות מה מעשיהם וראתה שהוא הופך פניו ואינו יכול ליזקק לה ויהי כדברה אליו יום יום ולא הועילו דבריה שאינו יכול ליזקק לה אז באו קרובי היתומה יוכבד הנ"ל אל יעקב אבי ראובן הנ"ל שיעשה לו רפואות לדבר הזה כי אולי מן השמים ירוחמו עליו ואביו כיחד את הדבר ואמר שאין לו שום מכה והוא איש כדרך כל הארץ ומ"מ הלך אביו בסתר אל הרופא ישמעאל שיעשה לו רפואות להמכה שיש לו באותו מקום ואם היתומה חקרה אחר דברים האלה והלכה להרופא ישמעאל הנ"ל ובקשה ממנו שיגיד לה האמת והנה בתחלה העלים הישמעאל ממנה ואמר שהוא שקר שאינו עושה לו שום רפואה ואחר שהפצירה בו אמר הרופא הישמעאל שראובן הנז' יש לו מכה באותו מקום שהיה שם אבן ומחמת זה נתעכלו גידיו ונתעפש הבשר ובתוך זמן שהלך אל הרופא הנ"ל באתה האם היתומה עם קרוביה אל האב"ד הרב שבק"ק כדת מה לעשות לעסק הזה והשיב להם שימתינו עד שירפא אותו הרופא והנה אחר שרפא אותו הרופא הנ"ל היו סבורים שחייתה המכה ועלתה לו רפואה ותעלה ואעפ"כ לא הועיל כלום ולא היה יכול ליזקק לה כמקדם ואח"כ באו לכאן עוד רופאים אחרים ולא הועילו כלום ובכן באו עוד פעם קרובי היתומה הנז' כדת מה לעשות להפטר ממנו מאחר שהרבה רופאים הגידו שאין רפואה למכתו שיש לו באותו מקום כי הבשר הוא מעופש ודחה הרב דק"ק אותם באמת הבנין והשיב להם שאין זה מדרכיו לעשות פירוד בין איש לאשתו וימתינו עוד אולי מן השמים ירוחמו וירפאהו הרופא חנם ובכן השנאה היתה כבושה ביניהם כי המשים שלום בבית הוא בטל עד שמאסה בו אשתו היתומה יוכבד הנז' ומ"מ אמה וקרוביה דברו על לבו ועל לב הנערה שלא ידאגו כי עת לכל חפץ ויהי כדברם אל ראובן יום יום ולא השגיח בהם פעם א' עשה עצמו חולה ופעם הגיד אמתלא אחרת וזה היה כמו תשעה חדשים אשר היו יחד דהיינו מן תוך חודש שבט תל"א לפ"ק עד תוך חודש חשון תל"ב לפ"ק ותלך אם היתומה בחוצות וברחובות לדרוש את משפטה מה יהא בסופה ובתוך כך יצא הקול בעיר שמיאנה היתומה הנז' בבעלה שבא ראובן בעלה מבית הכנסת בערבית לביתו זו אשתו היתומ' הנ"ל ואמרה לו אי איפשי בך לך לך אל בית אביך והוציאתו מביתה ובכן בא יעקב אבי ראובן אל הרב שבק"ק בקובלנא רבא על הנערה שהיא כלתו יוכבד אשת בנו ראובן אם יש להרב איזה ידיעה מזה שכלתו יוכבד אמרה אל ראובן בערבית אחר שבא לביתו מבית הכנסת לך לך אל בית אביך אי אפשי אתה אינך בן זוג שלי ואני איני בת זוג לפניך ועל זה יצא מן הבית והשיב לו הרב שחלילה לו מעשות זאת ואדרבה שדחה כמה פעמים את קרובי היתומה הנז' אשר באו אליו בקובלנא על בנו ראובן שאינו יכול ליזקק אל אשתו ובקש יעקב אבי ראובן שיעשה שלום ביניהם והשיב לו הרב שילך אל חתנו הדר שם בחצר אצל היתומה הנז' ובכן עשה ובא יעקב אביו וחתן הרב אל הנערה וקרא אותה ובקש לדבר על לבה והיא השיבה בפני חתן הרב הנז' שמיאנה בפניו וכמבואר בב"ד אשר נגבה פה הק"ק ואח"כ שלחו אליה ראשי ופרנסי הק"ק שליח ב"ד שלהם והשיבה ג"כ כדברים הנז' ומיאנה בפניו כמבואר בב"ד וכמה פעמים צעקה הנערה יוכבד הנ"ל לפני ראשי ופרנסי הק"ק שיתנו עדותיה ויצדקו ועשתה מורשה שיתעסק בצרכיה לפני ראשי הק"ק ולא יכלה להשיג הב"ד לגבות זכיותיה עד אחר שביטלה כמה תפילות בב"ה והאיש ראובן הנז' טען שהכל שקר כי חמותו הטילה שנאה עליו מאיזה טעם והוא ג"כ איש כדרך כל הארץ ואשתו לא גירשה אותו מביתה ולא מיאנה בו רק חמותו גירשה אותו מביתה ואין לו שום מכה באותו מקום והרי בדקו אותו שני אנשים ונמצא איש כשאר אנשים כמבואר בעדות האנשים שבדקו אותו במרחץ ולא ראה מום בזכרותו והיתומ' הנ"ל צועקת במר נפשה מה לה לבדיקה הזאת מאחר שהיא יודעת בודאי שאינו יכול ליזקק אליה כדרך כל הארץ ובכן יורנו מורינו ורבינו אם יכולה היתומה יוכבד הנ"ל לצאת ממנו במיאון זו ע"פ ד"ת ע"פ גביות עדות הנ"ל וזכיותיה ועוד שאל השואל אם ממאנין בזמן הזה מאחר שכבר מצינו בספרי האחרונים אשר החרימו גדולי רבני אשכנז שלא למאן בזמן הזה ובפרט פה בעיר בודון שהוא מילתא דלא שכיחא כלל ויש לומר שמא קיבלו עליהם חרם רבני אשכנים שלא למאן בזמן הזה כלל ועל הכל יורנו המורה לצדקה הדין עם מי אם יכולה היתומה קטנה הנ"ל לצאת במיאון זו מבעלה שלא תהא אגידא בו ושכרו כפול מן השמים: גביות עדות המיאון בב"ד במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ואתא לקדמנא ר' שמואל הכהן בת"ע ואמר אנחנו ראשי וממוני הזמן ישבנו בב"ה עבור עסק יין ובא לפנינו ר' יהודא בר יעקב ר' לעב (והוא יעקב אבי ראובן הבא בשאלה) וא"ל איך המעשה אשר נעשה שהאלמנה מרת פרומט גירשה מביתה את בנו יעקב ושלחנו אנחנו ראשי וממוני הזמן השמש חיים בר צבי אל האלמנה פרומט ושאלנו אותה למה גירשה את חתנה ר' יעקב מן הבית והשיבה שהיא לא גירשה אותו מביתה ושלחנו לה ג' פעמים השמש הנ"ל אל האלמנה הנ"ל שתבא אלינו או שתעשה מורשה והשיבה על מה תעשה היא מורשה הרי בתה האנוש (יוכבד הנז' בשאלה) כאן ובכן הסכמנו יחד להמציא לה בית אחר ובכן קמתי אני ואמרתי שאני אתן להם בית החורף קטן שלי שבבית על חצי שנה אולי יהיה שלום ביניהם ובכן שלחנו עוד פעם אל האלמנה הנ"ל שיגיד לה השמש בשם הקהל שמצאו בית אחר שתדור בתה מרת האנוש שמה והשיבה בתה מרת האנוש יש לי בתים הרבה מאבי איני צריך לילך לשום בית אחר לא היום ולא למחר ואיני חפיצה בו לא היום ולא למחר כי הוא אינו בן זוג שלי עכ"ל שוב העיד בפנינו ר' יוסף בר משה בת"ע כנז' אנחנו ראשי וממוני הזמן ישבנו בב"ה מחמת עסק יין ובא אלינו ר' יאודה בר יעקב ר' לעב וא"ל מהמעשה שגירשו את בנו יעקב מהבית וביישו אותו ושלחנו את השמש ר' חיים בר צבי אל האלמנה פרומט מאיזה טעם ביישה ר' יעקב הנ"ל והשיב' שהיא לא גירשה אותו מן הבית אך בתה מרת האנוש אשת ר' יעקב גירשה אותו מהבית ובכן שלחנו אל האלמנה הנ"ל עוד פעם והשיבה שהגיורות שלה כורעת לילד למחר תבא ולמחר שלחנו אליה להגיד לה שמצאנו להם בית מחמת דרך שלום אצל שמואל כהן והשיבה האלמנה פרומט שבתה לא עברה על א"א שתלך לבית אחר שיש לה בתים הרבה מאביה שתשב בהם עכ"ל שוב העיד בפנינו החכם השלם הדיין המצויין כמהר"ר יעקב במוהר"ר בנימין בת"ע וז"ל שנת תל"ב בחודש חשון בתחלת הלילה בא אלי ר' יהודא בר יעקב ר' לעב והגיד לי המעשה שעשתהו כלתו מרת האנוש בת ר' יוסף ז"ל אשת בנו יעקב שגירשה את בנו מביתה שאינה רוצה בו ובקש ממני שאעשה שלום ביניהם ואילך עמו לבית אמה מרת פרימט ובכן הלכתי עם ר' יהוד' הנ"ל ועם אשתו של ר' יאודה הנ"ל וקראתיה עם בתה מרת האנוש הנז' שתרד למטה בבית בכן באו ואמר ר' יהודא לכלתו האנוש הנ"ל את עזי פנים חוצפה פנים היכן ראית מעשה כזאת שאשה מגרשת את בעלה מביתה והשיבה לו גם הוא עשה לי כזאת ולא פירשה דבריה ולא רציתי לעמוד שם מפני שהי' ביניהם מריבה גדולה ודברו זה לזו וזו לזה דברים רעים עכ"ל שוב העיד בפנינו ח"מ ר יוסף בר יצחק כ"ץ בעונש הנ"ל איך שאנחנו ראשי וממוני הזמן ישבנו בבה"מ אודות עסק היין ובא אלינו ר' יהודא בר יעקב ר' לעב והגיד לנו שגירשו את בנו ר' יעקב מן הבית ושילחנו השמש חיים בר צבי אל האלמנה פרומט ושאלנו אותה מאיזה טעם גירשה חתנה ר' יעקב והשיבה שבתה מרת האנוש גירשה אותו מהבית ושלחנו אליה עוד הפעם שתבא בעצמה שנדבר עמה והשיבה שאינה יכולה מחמת הגיורות שלה שהיא כורעת לילד ובכן הסכמנו לעשות שלום ביניהם להמציא להם בית אחר ואמר ר' שמואל כהן שהוא יעשה המצוה שיתן להם חדר בביתו ושלחנו עוד פעם אל האלמנה והגיד לה שמצאנו להם בית אחר והשיב' האלמנה פרומט שבתה אינה זונה שתלך לבית אחר כל הנ"ל העידו מה שנעשה בפניהם בזמן התמנות שלהם שהיו ראשים וממונים מן פסח שנת תל"א לפ"ק עד פסח שנת תל"ב לפ"ק. שוב העיד לפנינו הרב הגאון אב"ד מוהר"ר אפרים הכהן בת"ע הנ"ל איך ר' יאודה בר יעקב ר' לעב בא אליו והגיד לו בשם בנו ר' יעקב איך שרצה בנו לבא אל הבית ובאתה אשתו מרת האנוש ואמרה לו לך לך לבית אביך שאין לך שום עסק בביתי ושאל אותי ר' יהוד' הנ"ל אם הוא בידיעתי