שערי תורת בבל על יבמות מח:
Sha'arei Torat Bavel on Yevamos 48b (Sha'arei Torat Bavel on Yevamot 48b) · שערי תורת בבל על יבמות · free full Hebrew text
A commentary on יבמות מח: (Yevamos 48b).
Open in the reader →(מח רע"ב) ירח שלשים יום רשב"א אומר תשעים יום. —נראה שאף רשב"א מודה, שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, ודבר תורה אינה צריכה אלא שלשים יום, ובהא פליגי: ת"ק סבר שזה שתקנו חכמים ג' חדשים להבחנה אין לו סמך מן התורה, ורשב"א סבר שחכמים סמכו תקנתם למקרא זה. וכן משמע בתוספתא פ"ו ה"ח וספרי תצא פיס' קיג.
וכיוצא בזה מצינו בכתובות (יו"ד ע"א), שנחלקו רשב"ג וחכמים אם כתובת אשה מן התורה או מדברי סופרים. וכתב הריטב"א בסוף כתובות בשם הרמב"ן (וכ"ה בסוטה כז א תוס' ד"ה איש), דהכל מודים דכתובת אשה אינה אלא תקנת חכמים אלא דמ"ד שהיא מן התורה נתכוין לומר, שחכמים מצאו לה סמך מן התורה ועשאוה כמו של תורה.
ועוד כעין זה בחולין (קו א) מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה. וכתבו בתוספות שם, שמ"מ אין נטילת ידים אלא מדרבנן.
ועוד בירושלמי מעשרות רפ"א: המעשרות לירקות מדבריהן, וזה מראה לכאורה, שמעשר קטניות וזרעים ופרי העץ, שלמעלה בירושלמי שם דרשו אותם מן הכתוב, שהם מן התורה ממש; אבל כבר הוכיח הר"ש שם, שאף הם אין מעשרותיהם מן התורה. וענין "המעשרות לירקות מדבריהן" אינו אלא שאין להם אפי' סמך מן התורה * ועי' בשו"ת רשב"ץ ח"ב סי' קפ"ב שכתב, דגם עיקר תקנה נקרא אצלם "דאורייתא" כמו בתענ' (כח ב): "הלל דר"ח לאו דאורייתא", ומשמע דשאר ימים ואפי' דחנוכה דאורייתא ואינן דאורייתא וכו' אלא דאורייתא לאו דוקא, אלא דעיקר תקנה קרי דאורייתא אפי' דרבנן. ועי' עוד ב"ב קמז א תוס' ד"ה מניין. .