שערי תורת בבל על תענית ח

(ח ב) ניבעי רחמי אכפנא דכי יהיב רחמנא וכו'. —לכאורה היה יכול לומר להיפך: נבעי רחמי אמותנא ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני דכתיב פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. אבל הענין יובן ע"פ מה שנודע כי בזמן הרעב והבצורת מלאך רע שהוא הדבר יצעד אחריו, כי מחלות רבות הבאות מסיבת הרעבון תשלטנה באותו זמן, כמו קדחת הרעבון והצפדינא * עי' מ"ש ביומא פד א. ואישתא צמירתא. וכאשר יספקו לרעבים לחם די שבעם, מאליהן פוסקות מחלות אלו. ולפ"ז יפה אמר רשב"נ להתפלל על הרעב בראשונה, כי הוא סיבת המחלה והמגפה, וכשיהיה השובע לא תהיה עוד מגפה, ושלום יהיה בארץ.