שערי תורת בבל על תענית כו

(כו רע"ב משנה) ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. —יש אומרים שזה היה בימי אנטיוכוס מלך יון, שכן כתוב בחשמונאים א', שאנטיוכוס הרשע צוה להעמיד שקוץ משומם על מזבח ה' ולשרוף ספרי תורה באש * אלא ששם כתוב, שבט"ו בכסליו העמיד שיקוץ משומם במקדש ויש כאן סתירה בזמן. וביטל מלהקריב קרבנות, ואפוסטומוס זה היה שלוחו של אנטיוכוס לשרוף את התורה ולהעמיד הצלם בהיכל. וי"א שזה היה בימי אדריינוס אחר שכיבש את ביתר, נ"ב שנה אחר חורבן בית שני (כדאיתא בירוש' פרק זה), שגזר שמד על ישראל ושרף את התורה והעמיד שקוץ משומם על הר הבית; ואפוסטמוס הוא שר צבאו יוליוס סיוורוס, שערך מלחמתו עם בן כוזיבא בביתר ונצחו, כי מצאו שהיה לו לשר צבא זה כינוי "פוסטינוס" * [ודעה שלישית היא דעתו של רעי ג' אלון ז"ל, בספרו הנ"ל עמ' 259, שאפוסטמוס זה הוא Posthumius משנה לקוודרטוס, נציב סוריה בשנות 47-45 לחרבן בית שני.] . אבל יותר נראה כדעת הראשונה, שהרי לקמן (כח ב) איתא, שביום אחד הוסר התמיד והועמד צלם בהיכל; ואין זה אלא בימי אנטיוכוס הרשע, שבזמן בן כוזיבא ומצור ביתר כבר היה חרב הבית מכמה שנים כמו שנתבאר. וכן משמע מפירוש המיוחס לרש"י כאן שכתב: "ובטל התמיד, לפי שגזרה המלכות גזירה מלהקריב עוד", וגזירה כזו לא היתה אלא מאנטיוכוס הרשע. אבל בירושלמי פרק זה איתא, שביטול התמיד היה בימי המצור שצרו הרומיים על ירושלים. ולפ"ז ברור ששריפת התורה והעמדת צלם בהיכל בזמן אחר היה. והרמב"ם בפ"ד ה"ב מתעניות כתב, שביטול התמיד בי"ז בתמוז היה בבית ראשון. וסתום וחתום מאתנו המקור לזה.