שערי תורת בבל על שבועות י

(יו"ד ע"ב תוספות) ד"ה מותר וכו' ולא היה נכנס בחפניו אלא חצי מנה. —תמה אני על הכלל הזה. וכי אפשר לומר כן? והא החפנים הן בחפני כה"ג ואין כל חפנים שוים, וכמו שאמרו בירושלמי יומא פ"ה ה"ב, שהיה כה"ג שידו החזיקה רק כשני זיתים וכה"ג שידו החזיקה ארבעה קבים. שוב מצאתי בשו"ת רלב"ח סי' קי"א שהקשה כן, ועוד הוסיף לתמוה על התוס', כי איך יעשו בחדש העיבור של שנת ס"א באופן שיכלו הששים שנה בשתי שנים פשוטות זו אחר זו. ועוד מצאתי בשו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תקלד, שגם הוא תמה עליהם, כי אף בשתי שנים פשוטות יחסרו עוד י"ב מנה. ומ"ש ע"ז הרלב"ח שם דלא דק הוא דוחק, והעיקר כ"ש הרדב"ז שם, שהרי מלבד שס"ה מנים סממני הקטורת היו נותנים בהם עוד רובע הקב מלח סדומית, ולששים שנה ט"ו קבין, והרי זה ממלא את החסרונות בלי שום פקפוק * ועי' בשו"ת חות יאיר סי' צז שנעלמה ממנו תשובת רלב"ח הנ"ל, אבל ח"ג מתשובת הרדב"ז עדיין לא נדפסו בזמנו. . שוב מצאתי במחזור ויטרי סי' עז שכתב "שאין לך מלא חפניים מחזיקין אפי' חצי מנה של קדש שהוא מנה שלנו וכו' ששיערו חכמים אין לך חפניים גדולים שבעולם מחזיקים יותר משלשה מנים". והם דברים סותרים את עצמם.