שערי תורת בבל על שבת לג.

(לג א) הממרק עצמו לעבירה חבורות וכו' שנדון בהדרוקן וכו'. —כפי הנודע "הדרוקן" בל' יונית (%) עניינו "חולי המים" היינו שבטנו וכל אבריו של החולה צבים ומראה עורו ירוק (= צהוב) כשעוה * עי' מוסף הערוך ערך הדרוקן. , ואין "הדרוקן" מחלה מיוחדת בפני עצמה, אבל היא סיבה וסימן לאיזו מחלה, שהאדם לקוי בה. ועי' מהרש"א בח"א שכתב "כל עבירה סתם דקאמר בכל מקום היא עבירת זנות", ודבריו נכונים. עי' לקמן (סד א): מידי עבירה יצאנו, ובברכות (יב ב): אחרי עיניכם זו הרהור עבירה, ובר"ה (יז א): פושעי גוים בגופן אמר רב בעבירה, וביומא (כט א): הרהור עבירה קשה מעבירה, וביבמות (עח ב): שמא עוברי עבירה יש בכם, ובב"ב (קסד ב): הרהור עבירה. בכל אלה העבירה עניינה זנות כמבואר למעיין שם. וכן הוא עניין העבירה כאן. וידוע שהמחלה המכונה "סיפיליס" (= עגבת) או "צרפתית" תשלוט לרוב באנשים הרועים זונות כי תתדבק בהם מהנשים החולות במחלה זו. וסימניה הראשונים הם תלתול קשה של בשר גדול כפול ונולד על פי רוב על אבר ההולדה, ואחר ב' ג' חדשים תראינה אבעבועות רבות על בשר החולה ועל פניו, ובאחרונה יולדו בעורו פצעים וחבורות ומכה טריה, כרגיל בפיו ובחוטמו, ופעמים בקיבת החולה או בריאתו. וכל הסימנים הללו נמנו כאן בממרק עצמו לעבירה, שחבורות ופצעים יוצאים בו ומכות חדרי בטן וגם שנדון בהדרוקן, שכן הוא מראה החולה במחלה זו. ולפי זה ברור הוא, שעל מחלה זו נתכוונו חז"ל כאן. והנה חכמי הרפואה וסופרי קורות המחלות יאמרו כי עד היום לא נודע מאיזה מקום באה מחלה זו לארצות אירופא, ואיה מקור מוצאה. ורק זאת ידעו לספר כי נגלתה לראשונה באירופא בשנת ה"א רנ"ג * עי' במאסף הרוסי 1908 במאמר שאלת המין, שכתב שהשאלה אם מחלה זו כבר היתה באירופא לפני שנגלתה אמריקא לא נפתרה עד היום. ועי' עוד בדברי ימי ישראל לגרץ העתקת ה' שפ"ר ז"ל ח"ו עמ' 371 הע' 3. [ועי' באוצר הרפואה והבריאות, גולדשטיין-שכטר, ע' עגבת.] . והנה מכאן יוצא שארצות אסיה הן מקור מחלה זו, וששלטה בא"י ובבבל עוד במאה הראשונה לאלף החמישי. שוב מצאתי במאסף הרוסי 31 OT 7 % 1898 % שהרופא האנוס מפורטוגל * [עי' עליו באוצר הרפואה והבריאות, גולדשטיין-שכטר, עמ' 1548.] סַנְחֶץ הוכיח בספרו (פריז 1750), שמחלה זו שלטה עוד בימי קדם בחלקי אסיא אפריקא ואירופא.