שערי תורת בבל על סנהדרין ה:

(ה ב) תנחום בריה דר' אמי איקלע לחתר וכו'. —הנה המקום "חתר" לא נזכר עוד בשום מקום, וגם רושמי המקומות שבא"י אמרו לא בי היא * ואף כי בה"ג הל' פסח ובשו"ת מהרי"ק סי' קסז העתיקו "איקלע להתם" נראה שט"ס בהם. [להתם ־ גם בכ"י פלורנץ ומנוה"מ דפוס קושטא.] . ומה שנפלא עוד, כי גם שמות האנשים "תנחום בריה דר' אמי ור' מני דמן צור" לא נמצא עוד בתלמודים ומדרשות. והנה מעשה כעין זה יש בירושלמי גיטין פ"א ה"ב [מג ע"ג] ובויק"ר (פ"כ ו): "ר' תנחום בר ירמיה הוה בחפר והוון שאלון ליה והוא מורה. א"ל ולא כן אולפן רבי שאסור לתלמיד להורות הלכה לפני רבו עד שיהא רחוק ממנו שנים עשר מיל כמחנה ישראל והא ר' מנא רבך יתיב בציפורין אמר לון ייתי עלי דלא ידעית". ולפ"ז ברור, שכאן ט"ס וצ"ל: חפר במקום חתר, והיא גת החפר (מ"ב יד כה), והיא קרובה לציפורי במזרחית דרומית, כ"ש בס' תבואות הארץ פ"ג, שהיא בערך שעה אחת מציפורי. וגם בב"ר סוף פר' צ"ח מכנים את גת החפר "גובבתא דצפורין" מפני סמיכתה לצפורי, ועוד בקה"ר פ"ט י"ד איתא בפטירת רבי "ואזל קלא דקרעון לגובבתא מהלך תלתא מילין", ומזה נדע שרק ג' מילין היה בין ציפורי לחפר.

וכן יש להגיה כאן "תנחום בריה דר' ירמיה" (במקום "אמי"), ור' תנחום בריה דר' ירמיה מצוי הרבה בירושלמי, והיה תלמיד לר' מנא בריה דר' יונה.

וכן יש להגיה כאן "ר' מני דמן צפורי" (במקום "צור"), והוא ר' מנא בריה דר' יונה, והוא סתם ר' מנא בירושלמי ולפעמים גם סתם ר' מני בבבלי * עי' זבחים ט א, ואותו ענין ישנו גם בירוש' פסח' פ"ה ה"ב (ע"ש ומ"ש לעיל ד ב). ועוד במגלה כט סע"ב: "א"ר מני כוותיה דר' יצחק נפחא מסתברא וכו' א"ר אבין כוותיה דרב דימי מסתברא". וגם בירושלמי בן־מחלוקתו של ר' מנא זה הוא ר' אבין (עי' לדוגמא ביבמות פ"ט ה"ה: א"ר מנא לר' אבין שתוק ויפה הוא לך. ועוד במו"ק פ"ג רה"ז). . ובמקום אחר * [עי' מ"ש להלן בהשגותיו על סה"ד ע' ר' מונא וע' ר' מנא.] הוכחנו, שמלבד ר' מנא בנו של ר' יונה יש בבבלי עוד "ר' מני" אחד סתם קדמון, ור' אסי היה תלמידו. עי' קידושין יג א, ואותו ענין בירושלמי עירובין פ"ו ה"ג: ר' יסא בשם ר' מנא בר תנחום, וכפי הנודע "ר' יסא" דירושלמי הוא עצמו "ר' אסי" דבבלי. ומוכח שר' מני סתם הקדמון דבבלי הוא ר' מנא בר תנחום דירושלמי.

ודע שבאותו ענין בירושלמי שביעית פ"ו ה"א הנוסח "ר' תנחום בר חייא" (במקום "ר' תנחום בר ירמיה" שבירושלמי גטין ובויק"ר), והוא ט"ס, שר' תנחום בר חייא היה מוקדם לר' מנא. ומצינו בירושלמי ברכות פ"ה ה"א, שר' יונה (אבי ר' מנא) אמר בשם ר' תנחום ב"ר חייא (והנה בסה"ד הביא ענין זה שלש פעמים בר' תנחום בר אמי ור' תנחום בר ירמיה ור' תנחום ב"ר חייא, וכבר הוכחנו שבשתים מהן ט"ס).

(ה ב רש"י) ד"ה כנגד מחנה ישראל וכו' אע"ג שהמחנה שלש פרסאות ואתו לגבי משה וכו'. —פי' דכתיב באהל משה "הרחק מן המחנה" (שמ' לג ז), ופירש רש"י שם (ע"פ שהש"ר פ"ב ט"ז): הרחק אלפים אמה.