שערי תורת בבל על סנהדרין לח:

(לח ב) אדה"ר בלשון ארמי סיפר וכו'. —נראה פירושו, שגם בלשון ארמי סיפר, שהרי אין במקרא שהביא לראיה רק מלה אחת ארמית "יקרו" שטעמו בלה"ק "נכבדו" * ועי' מ"ש במגלה ט ב, שהביאו מהמקרא "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן", דיקר לשון ארמית. . וכן אמרו בב"ר פי"ח על הכתוב "לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת": "מכאן שנברא העולם בלה"ק" (ומובא ברש"י עה"ת שם).

עוד י"ל שדעת רב ששפתו הראשונה של האדם היתה ארמית, ורק לאסמכתא בעלמא הביא את המקרא הזה. ומעט מעט נתרחב ונתחלף לשון זה בארצות ומקומות ללשון הקדש, אשר מוצאו מקדם הוא לשון ארמי. ודעת ב"ר הוא להפך, שהשפה הקדמונית היא לה"ק, וממנה יצאה לשון ארמית. ושם הביאו ראיה מזה, שלא מצינו בשפה אחרת, דשם האיש והאשה יהיו ממלה אחת, וגם בלשון ארמית שם האיש "גברא" ושם האשה "אתתא". אבל כבר הסכימו החוקרים לדעת רב, שהשפה הראשונה היתה ארמית. ואכמ"ל.