שערי תורת בבל על פסחים קט.

(קט א) בבבל בבגדי צבעונין. —פי' דבגדי פשתן היו מצויים הרבה בבבל * עי' תענית כט רע"ב, דבבבל היו מצויים דקלים וכלי פשתן. , ואין בהם שמחה, ואין צורך למה שכתבו התוס'.

(שם) תמנייתא קדמייתא דהות בטבריא הות וכו' ובה משערין רביעית של פסח. —לפי פי' רש"י ורשב"ם הוה להו למימר "ובהן משערין רביעית של פסח" בלשון רבים. ונ"ל דתמניתא דהכא היא שמינית הקב * ולאפוקי "תומן" דב"ב פט ב, שהוא שמינית הלוג (עי' מ"ש בתוס' כאן ד"ה תמניתא). של לח שהוא חצי לוג או שתי רביעיות ומחציתה רביעית אחת ותמניתא זו היתה חצי לוג מדברית. וה"נ איתא בירושלמי דפרקין [לז ע"ג]: תני חצי שמינית טיברנית ישנה. והשמינית החדשה של טבריא כבר הקטינו ברביע והיתה רק של רביעית ומחצה מדברית. וכעין זה איתא בירושלמי חלה (פ"ב ה"ו, נח רע"ד): "קבייא באתריהון * פי' במקומו של ר' יוחנן כמבואר שם, והוא טבריא. רובעיא אזדרעון". וברור אצלי שט"ס הוא וצ"ל "איזדערון" פי' מלשון "זעיר" * [ועי' מ"ש המחבר בשערי תורת ארץ ישראל, עמ' 127-126.] . ובלשון התפעל יבא ד' אחר הז' במקום התי"ו כדרך הפעלים שעי"ן הפעל שלהם הוא זי"ן כמו "אזדריק" (לעיל פא ב) מן "זרק", וכן "מזדווגין" (ר"ה יא א) מלשון "זוג".

(שם תוספות) ד"ה חוץ מערבי פסחים וכו' לכך נראה דגריס לילי פסחים * [וכן בכ"י אוכספורד הנוסח: חוץ מלילי פסחים.] וכו'. —וכעין זה כתב בר"נ על הרי"ף גיטין פ"ד (דף קסד ע"א) "דלישנא דערב שבת משמע מערב שבת", אבל אין זה מוכרח דהא "ערבי יוה"כ" דהכא היינו לילי יוה"כ כדמוכח בתוס' יומא פ"ה/ד ה"ב * אע"פ שרש"י בסוכה כח א לא פירש כן (ע"ש). , וכן לעיל (קז א) "מי שלא קידש בערב שבת" והיינו לילי שבת, וכעין זה בכתובות ד א "לא יבעול לא בערב שבת" והיינו בלילי שבת.

(שם תוספות) ד"ה רביעית וכו' דבירושלמי מיירי באצבעות ציפוריים וכו'. —זה פלא בעיני, דהיכן מצינו שהוסיפו על האצבעות ועל הטפחים ועל האמות? וכי משום שאמרו בעירובין (פג א), שהוסיפו על הלוגין והקבין והסאין נלמוד במה מצינו על האצבעות והטפחים? אתמהה. אבל זו אחת מן החלוקות שבין בבלי לירושלמי.