שערי תורת בבל על נדה מח.

(מח א תוספות) ד"ה א"ר אלעזר וכו' וא"ת והא ר"א גופיה פסיק בפ"ק כר' אליעזר וכו'. —מדברי התוס' יוצא שדעתם דר"א זה, שר' יוסי בן כיפר יאמר משמו, הוא "ר' אליעזר בן הורקנוס", וכ"ה דעת סה"ד ע' ר"א בן הורקנוס. ולפ"ז דחוק קצת הא דאמרינן לעיל (מז ב): "בשלמא דרבי ודר' יוסי בן כיפר לא קשיא הא כב"ש הא כב"ה", דהכי ה"ל למימר 'הא כר' אליעזר (ור' אליעזר לטעמיה דאמר במשנתנו בזכר כדברי ב"ה) והא כב"ש'. אבל לדעתנו ר"א זה, שר' יוסי בן כיפר אומר בשמו, הוא ר' אלעזר בן שמוע, שכמה פעמים מצינו מפורש, שר' יוסי בן כיפר אומר בשם ר"א בן שמוע, כמו ביבמות (יא ב): ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר"א בן שמוע (כנוסח ה"ג ריש הל' עריות); בירושלמי שביעית פ"ב ה"ד; ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר' לעזר בן שמוע * ובתוספתא שביעית פ"א הנוסח סתם "ר"א", והוא "ר' אלעזר", שהוא "בן שמוע". ; בירושלמי ביצה פ"ד ה"ג: ר' יוסי בן כיפר אומר משום ר' לעזר בן שמוע; מס' ד"א רבה פ"א: דרש ר' יוסי בן כיפר בשם ר"א בן שמוע. ומן המפורש נלמד על הסתום, שגם כאן המכוון לר' אלעזר בן שמוע, ולכן אין יסוד לקושית התוס' כאן. שוב מצאנו שגם בהגהות הרד"ל הסכים לזה (ע"ש).