שערי תורת בבל על מנחות צח:

(צח רע"ב) תרי גברי באמתא ופלגא לא מסתגי להו. —אינו מובן דהא אפשר שנושאי הארון היו הולכים אצל שני הבדים מבחוץ, ושפיר מסתגי להו אף אם הבדים לאורכו של ארון. ומניין לנו, שהיו הולכים בין שני הבדים מבפנים דוקא * ובאמת מצאנו בס' קדמוניות היהודים (ספר ג' פ"ו), שכתב: על שתי פעמותיו הארוכות היו טבעות זהב, ובתוך הטבעות הביאו בדי עצי שטים מצופים זהב לשאת את הארון. . ומלבד זה מצינו במזבח הזהב שהיה רק אמה על אמה, והיו לו ג"כ שני בדים. ומוכרח שנושאיו היו הולכים מחוץ לבדים. שוב מצאנו בתוספות עה"ת (ס"פ תצוה) דצ"ל שלא היו נושאים את מזבח הזהב כי אם שני בני אדם, אחד לכל צד, והוא היה עומד בין שני הבדים, ושני ראשי הבדים על שתי כתפיו. אבל לפי זה היה אפשר גם בארון לעשות כן.

(צח ב) ת"ר עשרה שלחנות עשה שלמה וכו' ת"ר עשר מנורות עשה שלמה וכו'. —כתב ר' בחיי בפ' תרומה (כה י), ש"הקב"ה הודיע למשה כשיבנו ביהמ"ק יעשו עשרה, ולפיכך עשה שלמה כן, ולא עבר על בל תוסיף". וע"פ זה יש לתרץ נמי מה שעשה שלמה עשרה כיורות (דה"י שם) ושני כרובים של עצי שמן בדביר. ואם זה אמת הרי היו חייבים לעשות גם במקדש שני עשרה שלחנות ועשר מנורות ועשרה כיורות כמו במקדש הראשון. ובאמת שכן משמע מסוגיא דיומא (נא ב), שהיו בבית השני עשרה שלחנות חוץ משל משה (ע"ש). אבל זה פלא בעיני, שבשקלים פ"ו מ"ד שנינו "אחד של זהב מבפנים שעליו לחם הפנים תמיד", ומבואר שם שהוא אחד מי"ג שלחנות שהיו במקדש, ושם נמנו כולם. וברור שמשנתנו שונה מה שהיה בבית שני. וכ"כ בפירוש ריבב"ן שם, שבבית שני לא היו אלו עשרה שלחנות של שלמה * וראיתי להמפרש בתמיד לא ב, שכתב על משנה זו, דלא חשיב עשרה שלחנות שעשה שלמה משום שלא היו מסדרים אלא על של משה בלבד. ואין זה מחוור. . וכן במדות (פ"ג מ"ו) משמע שלא היה אלא כיור אחד בלבד. וה"נ מוכח מדתנן ביומא פ"ג מ"י (לז א): "בן קטין עשה י"ב דד לכיור" כדי שי"ב הכהנים העסוקים בתמיד יהיו מקדשים ידיהם ורגליהם בבת אחת * וגם בס' מלחמות היהודים ליוסף בן מתתיהו (ספר ה' פ"ה) נראה, שלא היו בבית שני אלא שלחן אחד ומנורה אחת בלבד. . ואפשר שכ"ה דעת הרמב"ם, שבהל' בית הבחירה פ"ג הזכיר רק שלחן אחד ומנורה אחת וכיור אחד בלבד (ע"ש).

ומ"ש ר' בחיי "שהודיע הקב"ה למשה וכו'"- אם קבלה היא נקבל, אבל גם הוא עצמו לא אמר שהיא קבלה. וברור שהיא סברת עצמו מן המאוחר אל הקודם. וראיתי בס' תפארת ישראל (למהר"ל מפראג ז"ל) פמ"ו שכתב בענין הכרובים שעשה משה במשכן אף דכתיב לא תעשה כל תמונה: "כיון שצוה הקב"ה ועשית שנים כרובים וכן הכרובים שעשה שלמה שהכל מיד ה' עליו השכיל את כל תבנית הבית זה נחשב בעצמו כמו כל שאר צורות שברא השם יתברך". ועי' גם בשמ"ר רפ"ח דשלמה עשה גם ארון של עשר אמות ומ"ש המפרשים שם.