שערי תורת בבל על מגילה כח:

(כח סע"ב) לשתמש איניש במאן דתני ארבעה ולא לשתמש במאן דמתני ארבעה. —פי' ר' חננאל וכן ברי"ף "דתני" ששונה ד' סדרי משנה "דמתני" מי שגמר תלמוד סדרים, וכ"כ ר"ח לקמן כט א "למאן דמתני" שמעתתא. ועי' סוכה כח סע"ב "ומתנא במטללתא ותנוי[י] בר ממטללתא" ומקשינן שם עלה דתניא "ומשנן בסוכה", ופירש"י: "ומתני משניות ותנוי תלמוד דהוא סברא וכן שמעתא דאמוראי, ותנוי היינו משנן". אבל לפי פי' ר"ח ורי"ף כאן יש לפרש כעין זה שם: ותנוי משנה ומתנא שמעתתא * ["מתנא" כאן הוא מקור הקל, שממנו "תני", ותנויי הוא מקור הפיעל ומתאים ל"מתני".] . ולפי זה צריך לגרוס שם כנוסח כ"י מינכן שהביא בד"ס שם "ושונה בסוכה" (במקום "ומשנן בסוכה") פי' דהיינו משנה, וקשיא משנה אמשנה ומתרץ: הא במגרס הא בעיוני, וביאורו: לחזור רק על משנתו חוץ לסוכה, ולעיין בסברת המשנה בסוכה, שהוא כמו תלמוד ושמעתתא. ושם כט רע"א איתא לפנינו "מרהטי בגמרא בהדי הדדי והדר מעייני בסברא" צ"ל כנוסח שבד"ס * ועי' ר"נ שם על הרי"ף, שהביא גם פירוש זה. "מרהטי גירסא בהדי הדדי", והיינו גירסת המשנה. ופלא שלפנינו בסוכה שם פי' ר"ח ומתני משנה * עי' הע' 12. וגם הוא גורס "ומשנן בסוכה" וגם הוא גורס "מרהטי לישנא דגמרא".

ודע שיש עוד גירסא מוחלפת כאן בשו"ת הגאונים "זכרון לראשונים" סי' רסב * [הובא גם באוצר הגאונים למגלה חלק התשובות עמ' 52.] וז"ל: "ודאמר עולא לשתמש איניש במאן דמתני ארבעה ולא לישתמש במאן דתני ארבעה הכין גרסין רבנן ופירושה "זה השונה הלכות" (פי' דתני ריש לקיש כאן) לאו מאן דתני מתניאתא (פי' ברייתות אלא הלכות היינו משניות כמו שמבאר למטה) אבל דמתני הוא כעין התלמוד, שלא (צ"ל: ולא) תלמודנו זה (פי' תלמוד שלנו המיוסד על המשנה) כי תלמודנו זה על ההלכות נאמר (פי' על המשניות, שכך קורא הגאון למשנה, ולפיכך דינו כמשנה עצמה) וכן הוא הדבר כי מי שהוא יודע מכילאתא ודראשי דארבעה סידרי זה הוא דמתני האמור כאן. ודתאני (פי' "דתני" האמור כאן עניינו:) מתניאתא כגון משנת חכם זה או חכם זה כי דתניא (צ"ל: כדתנא) דבי ר' ישמעאל ודומיהן שיש בהן הלכות ויש בהן שאינן הלכות. אבל הילכאתא היא משנתנו זו דתרצה רבינו הקדוש שהלכה כמוה. נמצא מאן דתאני ארבעה דהילכאתא (נראה שנשמט כאן "ואפי' ארבעה דמתניאתא") עדיף מן מאן דמתני ארבעה דדראשי".

והנה מצינו כמה פעמים בתלמוד לשון "מתנו" או "מתני" על שמעתתא, כמו לעיל ז א ומו"ק יח א (ועי' מ"ש שם). לכן נראה מחוור יותר פי' ר"ח ורי"ף כאן.