שערי תורת בבל על גיטין צ.

(צ רע"א משנה) ובה"א אפי' הקדיחה תבשילו. —נראה שב"ה דברו בלשון נקיה, כי תשמיש המטה מכונה בפי חז"ל בלשון בשול * עי' פסח' קיב א: לא תבשל בקדירה שבישל בה חבירך. , והענין פה שמרדה מתשמיש המטה או שמשמעת קולה על עסקי תשמיש * עי' כתובות עב ב ורש"י שם. . ועי' מ"ש ביבמות סג ב. והנה מצינו בברכות (יז ב) גם "מקדיח תבשילו ברבים" לשם משל (ע"ש).

(צ ע"א תוספות) ד"ה מה וכו' לעבור עליו בשני לאוין. —כתב בהגהות הגרי"ב, שצ"ל "בלאו" כמו שהוא בירושלמי. ואפשר שהתוס' הוסיפו עוד לאו אחד ע"פ בבלי יבמות יא ב, דלרבנן סוטה שנסתרה היא בלאו מאחרי אשר הוטמאה (ע"ש).

(?פירוש הר"נ) ?על הרי"ף גיטין אינו כולו מהר"נ, שמסוף פ"ד (מן המשנה "המוציא את אשתו משום שם רע") וכל פ"ה ניכר ע"פ הסגנון, שהם מחכם אחר, שהיה תלמידו של הרשב"א, שכל מה שמביא בשם רבו נמצא בחדושי גיטין להרשב"א, ואת הרי"ף הוא מכנה "הרב הגאון" או "הרב ז"ל" (עי' רפ"ה ורמז תצ"ב).

(שם רמז תפ"ז) ?חסר לשון, וכצ"ל: ומשום דסתמא קתני משמע שכן הדין דקמא יטול בינונית ובתרא זיבורית דאי בשנתרצה האחרון שהוא יטול זיבורית והראשון יטול בינונית לא היה בע"ח גובה אלא מבינונית, דה"ל כמכרו לו ואמר רבא וכו' אלא ודאי כדאמרן וכו' ורבינו ז"ל (הוא הרשב"א בחדושיו כאן, ועי' גם בריטב"א) דחה וכו' (ומה שבינתיים מיותר. ומ"ש ע"ז בחדושי אנשי שם כאן אינו מחוור).

(שם) ומיהו באדם בעלמא עד אחד נאמן וכו'. —כן הוא בחדושי רשב"א וריטב"א, והם ביארו יפה טעמו של דין זה.

(שם רמז תקס"ו) ד"ה כי עבדינן וכו' וגירות לא שכיחא דהכי אמרינן לעיל בפרקין וכו'. —אין ראייתו מובנת, דמה שאמרו "גירות לא שכיחא" (פה א) היינו בשמתנה על גוי פלוני בפרט, דודאי לא שכיח שאותו גוי שהתנה עליו יתגייר, אבל גירות בכלל שיתגייר איזה גוי, שהוא ודאי, שהיה שכיח בזמניהם, שעדיין לא נאסרה גירות בדיני המלכות.