שערי תורת בבל על חגיגה יג:

(יג ב) מאי כרוב א"ר אבהו כרביא שכן בבבל קורין לינוקא רביא. —עי' בספר "על נהרות בבל", שהעיר: "הלא בא"י מצוי יותר לשון רוביא לינוקא בכמה מקומות". ונראה ליישב, כי בבבל היו קורין לינוקא שהוא ילד קטן "רביא", ולנער שהוא גדול "עולם"; אבל בא"י היו קורין גם לנער גדול "רביא", שכן בחולין (כ רע"א) אמר ר' ינאי, בן א"י, על בני ר' חייא "יקבלו הרובין את תשובתן". והנה להלן מבואר, שכרוב הוא "אפי זוטרי", שהוא ילד קטן. ולמען לא נטעה לומר, שכרוב הוא כדמות ילד גדול, הוכרח ר' אבהו לציין "בבבל" שבו קורין "רביא" לילד קטן דווקא.

(יג ב) כתוב אחד אומר שש כנפים וכו'. —עי' מ"ש ע"ז בתוספות. ויותר נראה, שדעת התלמוד שהחיות גדולות במעלה יותר מן השרפים, וכן מוכח בחולין צב א (ועי' שם בתוס'). ולפי זה שפיר מקשינן הכא, שמאחר שלשרפים יש שש כנפים לאחד, ק"ו שהיה להן לחיות שש כנפים לאחת. ומכל מקום מן המקרא נראה שהשרפים גדולים במעלה יותר מן החיות, דכתיב "ואראה את ה' יושב וגו' שרפים עומדים ממעל לו" (ישע' ו ב). והענין לפי פשוטו, שהשרפים עומדים למעלה מן הכסא, ולפי זה הם גדולים מן החיות, שהרי הן עומדות תחת הכסא.

והכי איתא בפר"א פ"ד: "ודמות כסאו כעין ספיר של ד' רגלים וד' חיות קבועות על כל רגל ורגל וכו' שני שרפים עומדים א' מימינו של הקב"ה וא' משמאלו שש כנפים שש כנפים לכאו"א וכו' ואומרים ק'ק'ק' וכו' והחיות עונות ואומרות בכל מקום שכבודו שם ברוך כבוד ה' ממקומו" (וכן מוכח נמי שם פי"ג, ע"ש).

ונראה שכ"ה דעת מייסדי היוצר, שאומרים בכל יום "והאופנים וחיות הקודש מתנשאים לעומת השרפים וכו'". וענין זה הוא, שתחילה אומרים השרפים ק'ק'ק', ואחר זה האופנים וחיות הקודש מתנשאים לעומת השרפים שלמעלה מהם ואומרים "ברוך כבוד ה' ממקומו".