סליחות נוסח פולין, לצום גדליה ח

מז. מיוסד על פי תשר"ק. חתום שלמה הבבלי.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ שׁוּב שְׁבִיתֵנוּ כִּנְאֻמֶּךָ. שׁוּב כְּקֶדֶם חַדֵּשׁ חִבַּת לְאֻמֶּךָ. רַחֵק רֹגֶז וְקָרֵב שֹׁךְ זַעְמֶךָ. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל־הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

קַבֵּץ וּבַקֵּשׁ אֹבְדוֹת וְחַזֵּק נַחֲלָתֶךָ. צֹאן הַהֲרֵגָה וְהַגְּזוּזָה בִּדְחִילָתֶךָ. פֶּשַׁע אִם רַב בִּבְנֵי מְחִילָתֶךָ. שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ:

עֲווֹן אֲבוֹתֵינוּ הִטְעִנָנוּ. וּבֹסֶר הִטְעִימָנוּ. סַף רַעַל הִשְׁקָנוּ הִלְעִנָנוּ וְהִזְעִימָנוּ. נָא כְּאָז בְּשֶׁכֶן יַחַד הִנְעִימָנוּ. שׁוּבֵנוּ אֱלֹהַי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ:

מָאוֹס לֹא מָאַסְתָּ חוֹסֶיךָ מְעִידֶיךָ. לוֹקִים כְּסוֹרֵחַ וּלְהִתְמָרֵחַ סִבְרָם עָדֶיךָ. כַּעַס לְרַצּוֹת בְּמִדַּת ישֶׁר מַעֲבָדֶיךָ. שׁוּבָה יְהֹוָה עַד־מָתָי וְהִנָּחֵם עַל־עֲבָדֶיךָ:

יוֹם יוֹם נְצַפֶּה גִּלּוּי סוֹדֶךָ. טָמוּם וְעָמוּם וּבָלָה בְּשַֹר חֲסִידֶיךָ. חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבֵּנוּ מְקַוִּים חֲסָדֶיךָ. שׁוּבָה יְהֹוָה חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ:

זֻנַּחְנוּ וְנֶחְשַׁבְנוּ עִם יוֹרְדֵי רֶגֶב. וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנּוֹר וְשִׁיר וְעֻגָּב. הַקּוֹדְרִים בְּרִנָה וְתוֹדָה הִתְהַלֵּךְ בְּשֶֹגֶב. שׁוּבָה יְהֹוָה אֶת‏־שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:

דִּמְעָה לֶחֶם חוֹסֶיךָ צוּרִי אֵל. גּוֹאֵל אַיֵּה בְּחֶרֶף צָרֵי אֵל. בְּחָזוֹן אָז כְּדִבַּרְתָּ לְיִשְׁרֵי אֵל. שׁוּבָה יְהֹוָה רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְֹרָאֵל:

שִׁמְעָה יְהֹוָה הַטֵּה אָזְנְךָ וְהַקְשִׁיבָה. לִמְחַלֵּי סְלַח נָא סָלַחְתִּי הָשִׁיבָה. מְשׁוּבוֹתֵינוּ רַבּוּ וּפָתַחְתָּ יִשְֹרָאֵל שׁוּבָה. הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: