סליחות נוסח פולין, לצום גדליה ז

מו. חיבר רבנו שמעון בר יצחק הגדול

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ שְׁלַח. אֱמוּנֶיךָ בְּטוֹב הַצְלַח. כִּי אַתָּה יְהֹוָה טוֹב וְסַלָּח: בִּיטָה בְעִנּוּי־נֶפֶשׁ. בְּטוּבְךָ הוֹצִיאֵנוּ לַחֹפֶשׁ. כִּי־בָאוּ מַיִם עַד־נָפֶשׁ:

גַּעֲיוֹתֵינוּ יְהוּ נִקְשָׁבִים. גָּלוּתֵנוּ הָשֵׁב לְיִשּׁוּבִים. כִּי־גֵּרִים אֲנַחְנוּ וְתוֹשָׁבִים: דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ לִתְמֹד. דָּבַקְנוּ אֵלֶיךָ לִצְמֹד. כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד:

הֱלִיצוּנוּ זֵדִים בִּמְצָרֵינוּ. הַצִּילֵנוּ וְנוֹדְךָ צוּרֵנוּ. כִּי־הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ: זְרוּיֶיךָ מְיַחֲלִים לְעוֹדְדָם. זַכִּים בְּיִרְאָתְךָ לְסַעֲדָם. כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם:

חֻקּוֹת הָעַמִּים תֹּהוּ. חֲשׁוּקֶיךָ אַחֲרֶיךָ יִנָּהוּ. כִּי־חַנּוּן וְרַחוּם הוּא: טִירָתְךָ הֻשְֹמָה לְעִיִּים. טַיְּבָהּ בְּחוֹמוֹת בְּנוּיִים. כִּי־טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים:

יָגַעְתִּי וְאָשִֹיחָה בְּמַעֲנִי. יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם מְעַנִּי. כִּי־יַעֲשֶֹה יְהֹוָה דִּין עָנִי: כָּבְדוּ שִֹפְתֵי קָמַי. כָּל־הַיּוֹם מַזְעִימַי. כִּי־כָלוּ בְעָשָׁן יָמַי:

לָהֶם יָשִׁיב כְּפָעֳלָם. לְעַמּוֹ יְלַמֵּד לְהוֹעִילָם. כִּי־לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם: מְרַחֲמוֹ יִתֵּן מַאֲוָיוֹ. מִמֶּנּוּ יָסִיר דָּפְיוֹ. כִּי מַה־טּוּבוֹ וּמַה יָּפְיוֹ:

נְשַׁמּוֹת הוּשָׁתוּ עָרַי. וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרַי. כִּי־נָשָֹאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי: שֹוֹשֹ אָשִֹישֹ עָלֶיךָ. שִֹיחַ לַעֲנוֹת גְּאוּלֶיךָ. כִּי־שִֹמַּחְתַּנִי יְהֹוָה בְּפָעֳלֶךָ:

עִזּוּז נוֹרָא וְאָיוֹם. עַתָּה הַמְצִיאֵנוּ פִדְיוֹם. כִּי־עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל־הַיּוֹם: פַּנֵּה דֶּרֶךְ עָקֹב. פְּאֵר הִלּוּלָךְ לִנְקֹב. כִּי־גָאַל יְהֹוָה אֶת יַעֲקֹב:

צָרִים לְכַלּוֹת בְּחֶרֶץ. צְפֵה מִשְּׁמֵי עֶרֶץ. כִּי־צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ: קָרֵב קֵץ עִדָּנַי. קוֹל לְהַשְׁמִיעַ לְעוֹיְנַי. כִּי־קָרוֹב יוֹם יְהֹוָה:

רָם זְרֹעֲךָ תַּרְאֶה. רַעֲיָתְךָ פָּנִים הִתְרָאֶה. כִּי־רָם יְהֹוָה וְשָׁפָל יִרְאֶה: שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי. שַׁוְעָתִי תַּעֲלֶה לִמְעוֹנַי. כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְהֹוָה:

תַּחַן כְּתוֹדָה תִּרְצֶה. תֹּאמַר לְעַמְּךָ אֶתְרַצֶּה. כִּי־תּוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא: שֶׁקֶל מֹאזְנַיִם יִכְבָּשׁ. עֹז יַעֲטֶה וְיִלְבָּשׁ. כִּי־הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ תִּכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל־חַטֹּאתֵינוּ׃ וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם: שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ: תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: