סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, לערב יום כיפור ב

לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה

וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.

מַה־נִּתְאוֹנֵן

וּמַה־נֹּאמַר.

מַה־נְּדַבֵּר

וּמַה נִּצְטַדָּק:

נַחְפְּשָׂה דְּרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה

וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ.

כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה

לְקַבֵּל שָׁבִים:

לֹא־בְחֶסֶד וְלֹא־בְמַעֲשִׂים

בָּאנוּ לְפָנֶיךָ.

כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים

דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ:

דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ

רַחוּם וְחַנּוּן.

נָא אַל־תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם

מִלְּפָנֶיךָ:

מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ

רֵיקָם אַל־תְּשִׁיבֵנוּ.

כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:

אֵל אֶֽרֶךְ־אַפַּֽיִם אַתָּה.

וּבַֽעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵֽאתָ.

וְדֶֽרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵֽיתָ:

גְּדֻלַּת רַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ.

תִּזְכֺּר הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם

לְזֶֽרַע יְדִידֶֽיךָ:

תֵּֽפֶן אֵלֵֽינוּ בְּרַחֲמִים.

כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הָרַחֲמִים:

בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה

פָּנֶֽיךָ נְקַדֵּם.

כְּהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָיו מִקֶּֽדֶם:

מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב.

כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב:

וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ

נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן.

כְּיוֹם

וַיֵֽרֶד יְהֺוָה בֶּעָנָן:

תַּעֲבֺר עַל־פֶּֽשַׁע

וְתִמְחֶה אָשָׁם.

כְּיוֹם

וַַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם:

תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵֽנוּ

וְתַקְשִׁיב מֶֽנוּ מַאֲמַר.

כְּיוֹם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה,

וְשָׁם נֶאֱמַר:

קהל וחזן:

וַיַּעֲבֹר יְהֺוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֺוָה יְהֺוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי־חָטָֽאנוּ.

מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי־פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי־אַתָּה אֲדֺנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב־חֶֽסֶד

לְכָל־קוֹרְאֶֽיךָ:

אַל תָּבֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ

כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶֽיךָ כָּל חָי:

הֵן בִּקְדֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין

וְשָׁמַיִם לֹא־זַכּוּ בְעֵינָיו׃

אַף כִּי־אֱנוֹשׁ רִמָּה

וּבֶן־אָדָם תּוֹלֵעָה׃

הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵינוּ

כִּי אֵין לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ

עַל־זֹאת׃

מִי־יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי

טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי׃

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:

לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,

עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ

מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת,

אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:

יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,

הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה,

כְּגֹֽדֶל

חַסְדֶּֽךָ.

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,

פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,

וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,

אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,

כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:

אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,

אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,

אַל תְּאַחַר.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,

כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא

עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: